וינוז'
תאריך הכיבוש בידי הצבא הגרמני-רומני: 20 ביולי 1941.
בנובמבר 1941 הובאה ממוגילב לוינוז' שיירה בת 600 מגורשים. מוצאם היה מצפון-בוקובינה, מבאסאראביה וממחוז דורוהוי .(Dorohoi)
בבוא המגורשים נמצאו בכפר שתי משפחות יהודיות : זגג מקומי ומשפחת בתו – אלמנה ובניה. למגורשים נמסר, כי לפני המלחמה ישבו בכפר עוד מספר משפחות יהודיות, שעל גורלן לא נודע דבר.
בוינוז' היתה תחנת ז'אנדארמים שבראשה עמד רב סמל מריאוצא .(Mereutfi) יחסם של הז'אנדארמים אל המגורשים היה בתחילה חמור, אולם השתפר לאחר מכן, במידה שהתקדמו הכוחות הסובייטיים.
הז'אנדארמים אילצו את הגברים ואת הנשים הצעירות לעבוד בעבודות שונות בכפר וביער הסמוך. היו אלה עבודות ארעיות ובלתי מאורגנות. תמורת עבודתם לא קיבלו המגורשים דבר. באביב 1943 נשלחו מספר יהודים מוינוז' לנסטרווארקה .Nestervarca לכריית כבול, ובסתיו אותה שנה הוחזרו לוינוז'. הז'אנדארמים במקום מינו ועד ליהודים. תפקידו היה לספק לז'אנדארמים כוה אדם לעבודות שונות, לפי צורכיהם.
יחד עם זאת הורשו המגורשים בוינוז' לקבל עבודה בשכר בזמנם הפנוי מעבודות הכפייה. מספר מגורשים – במיוחד בעלי מלאכה – הרוויחו את מחייתם מעבודה אצל האיכרים, אך רובם החלו מחזרים על הפתחים, כי הכפר היה קטן ועני, ולא היה בו צורך בעובדים רבים.
רוב המגורשים שוכנו בבניין בית הספר לשעבר, ויתרם בבניין בית היולדות לשעבר. רק מתי מספר, שהיו בעלי אמצעים, השתכנו בביתו של הזגג היהודי ובבתי איכרים תמורת שכר דירה.
בשני הבניינים שררה צפיפות חמורה, ומחלות – במיוחד טיפוס הבהרות- קצרו ביהודים. הרעב הכבד הגביר את שיעור התמותה. בחורף הראשון היו ימים, שבהם
נספו 30-20 איש. בתחילה נקברו הגוויות ביער הסמוך, ולאחר מכן בשדה בקברי אחים, שעליהם גדל עשב ששימש מרעה לבהמות.
כאשר החל להגיע סיוע מוועדת העזרה בבוקארשט, באמצעות הוועד האזורי במוגילב, הקים הוועד היהודי בוינוז' בית תמחוי. המגורשים קיבלו גם בגדים. ברם, העזרה באה באיחור, כי מספר היהודים כבר פחת בהרבה.
לפי הססאטיסטיקה של ועדת העזרה בבוקארשט במארס 1943, נמצאו בוינוז' כ200- יהודים. רשימות הז'אנדארמריה בטראנסניסטריה, מספטמבר 1943,
מנו בוינוז' 100 יהודים מבוקובינה ו5- מבאסאראביה.
המגורשים, שמוצאם היה ממחוז דורוהוי, הוחזרו לרומניה בסוף דצמבר 1943.
ב20/21- במארס 1944 כבשו הכוחות הסובייטיים את המקום מחדש. כעבור זמן מה יצאו שרידי המגורשים בדרכם חזרה למקומות מוצאם.