צ'טוורטינובקה
צ'טרווטינובקה (ברומנית:Cetvertinovca).ברוסית (Цетвертиновца )כפר במחוז טולצ'ין(Tulcin),בין לאדז'ין (Ladejin) לבין טרוסטיאנצ'יק (ostiancic),
צ'טרווטינובקה (ברומנית:Cetvertinovca).ברוסית (Цетвертиновца )כפר במחוז טולצ'ין(Tulcin),בין לאדז'ין (Ladejin) לבין טרוסטיאנצ'יק (ostiancic), בראשית יולי 1942 הובאה לצ'טוורטינובקה שיירה שמנתה כ-1800יהודים, ממחנה המעבר קאריירה דה פיאטרה (Cariera de piatra.,ע"ע) .היו אלה יהודים יוצאי צ'רנאוץ (Cernauti)ומחוז דורוהוי ((Dorohoi, משם גורשו שבועיים קודם לכן. הם שוכנו ברפתות הקולחוז, תחת שמירה של ז'אנדארמים רומנים ושוטרים אוקריינים. המעטים שידם השיגה, שכרו מן האיכרים חדרים והתגוררו בהם, 10-15 נפשות בחדר אחד, כשהם ישנים על הרצפה החשופה. בין הכלואים נמצאו גם יהודים מיוצאי פולין, שנמלטו ממקומות מגוריהם לאחר כיבושם בידי הגרמני (ב-1939), ומצאו מקלט בצ'רנאוץ. עם הגירוש צורפו גם הם ליהודי העיר. הם השתכנו ברפת נפרדת, ובראשם עמד רב משלהם. כעבור שבועות מספר, הובאו לצ'טוורטינובקה עוד כמה מאות מגורשים, ועמם עלה מספר היהודים במקום ל-2,200-2,000 נפשות. התנועה בכפר נאסרה על המגורשים. עם זאת, על אף הסיכון הרב שהיה כרוך בכך, היו מגנבים בלילות או בטרם שחר, על מנת למסור את חפציהם לאיכרים תמורת מזונות או כדי לחזר על הפתחים. עד מהרה פרצה בקרבם מגיפה  של טיפוס הבהרות, שהפילה חללים רבים, בפרט בקרב הקשישים. החולים בודדו ברפת נפרדת והופקרו שם ללא כל טיפול רפואי. על הגבעה נוסד בית העלמין, ויום יום נוספו בו עשרות קברים חדשים. ב-17 באוגוסט 1942 הגיעו למחנה אנשי ה-ס.ס. תחת פיקודו של אובר-שטרמפירר קריסטופל(Obersturmfuhrer Christophel). הם בדקו את המגורשים וערכו את רשימת שמותיהם. יומיים לאחר מכן הגיעה למקום יחידת ס.ס. ועמם משאיות גדולות. ביחידה היו גם אנשי "פומי" (Vomi). מרבית היהודים הוצאו מהמחנה והועמסו על המשאיות. אלה שלא נמצא להם מקום, סודרו בשורות והובלו ברגל ללאדז'ין, אשר הייתה נקודת גבול בין האזור הרומי והגרמני. בהגיעם ניטלו מהם כל חפציהם האישיים, הופרד בין המשפחות, והם נשלחו בקבוצות למחנות העבודה הגרמניים, כגון בראלצלאב (Bratsiaw), מיכיילובקה (Michajlowca), טפליק (Teplic), ו-איוואנגורוד (Iwangorod,ע"ע). מחנות אלו נמצאו על שתי גדות הבוג, לאורך הכביש "דורכגאנג-שטארסה 4" (Durchgangstrasse 4"") ונוהלו בידי ארגון "טוט" (Todt). במקומות אלו נספו כמעט כולם. בכפר נותרו יהודים מספר, שהושארו לפי בקשת המפקד הרומני של המחנה, בניהם כמה רופאים, מרפאי שיניים ורוקחים. בסוף אוגוסט 1942 הובאו אליו גם היהודים האחרונים מקאריירה דה פיאטרה, אולם אלה הוחזרו למקומם ב- 15 בספטמבר. ב-צ'טרווטינובקה נותרו לבסוף רק בעלי מלאכה אחדים ושני רופאים. מתוך ארכיון יד ושם
צ'טרווטינובקה 3 ק"מ מנהר הבוג (ברומנית:Cetvertinovca).ברוסית(Цетвертиновца )כפר במחוז טולצ'ין(Tulcin),בין לאדז'ין (Ladejin) לבין טרוסטיאנצ'יק(Trostiancic), בראשית יולי 1942 הובאה לצ'טוורטינובקה שיירה שמנתה כ-1800יהודים, ממחנה המעבר קאריירה דה פיאטרה (Cariera de piatra.,ע"ע) .היו אלה יהודים יוצאי צ'רנאוץ (Cernauti) ומחוז דורוהוי Dorohoi, משם גורשו שבועיים קודם לכן. הם שוכנו ברפתות הקולחוז, תחת שמירה של ז'אנדארמים רומנים ושוטרים אוקריינים. המעטים שידם השיגה, שכרו מן האיכרים חדרים והתגוררו בהם, 10-15 נפשות בחדר אחד, כשהם ישנים על הרצפה החשופה. בין הכלואים נמצאו גם יהודים מיוצאי פולין, שנמלטו ממקומות מגוריהם לאחר כיבושם בידי הגרמני (ב-1939), ומצאו מקלט בצ'רנאוץ. עם הגירוש צורפו גם הם ליהודי העיר. הם השתכנו ברפת נפרדת, ובראשם עמד רב משלהם. כעבור שבועות מספר, הובאו לצ'טוורטינובקה עוד כמה מאות מגורשים, ועמם עלה מספר היהודים במקום ל-2,200-2,000 נפשות. התנועה בכפר נאסרה על המגורשים. עם זאת, על אף הסיכון הרב שהיה כרוך בכך, היו מגנבים בלילות או בטרם שחר, על מנת למסור את חפציהם לאיכרים תמורת מזונות או כדי לחזר על הפתחים. עד מהרה פרצה בקרבם מגיפה  של טיפוס הבהרות, שהפילה חללים רבים, בפרט בקרב הקשישים. החולים בודדו ברפת נפרדת והופקרו שם ללא כל טיפול רפואי. על הגבעה נוסד בית העלמין, ויום יום נוספו בו עשרות קברים חדשים. ב-17 באוגוסט 1942 הגיעו למחנה אנשי ה-ס.ס. תחת פיקודו של אובר-שטרמפירר קריסטופל(Obersturmfuhrer Christophel). הם בדקו את המגורשים וערכו את רשימת שמותיהם. יומיים לאחר מכן הגיעה למקום יחידת ס.ס. ועמם משאיות גדולות. ביחידה היו גם אנשי "פומי" (Vomi). מרבית היהודים הוצאו מהמחנה והועמסו על המשאיות. אלה שלא נמצא להם מקום, סודרו בשורות והובלו ברגל ללאדז'ין, אשר הייתה נקודת גבול בין האזור הרומי והגרמני. בהגיעם ניטלו מהם כל חפציהם האישיים, הופרד בין המשפחות, והם נשלחו בקבוצות למחנות העבודה הגרמניים, כגון בראלצלאב (Bratsiaw), מיכיילובקה (Michajlowca), טפליק (Teplic), ו-איוואנגורוד (Iwangorod,ע"ע). מחנות אלו נמצאו על שתי גדות הבוג, לאורך הכביש "דורכגאנג-שטארסה 4" (Durchgangstrasse 4"") ונוהלו בידי ארגון "טוט" (Todt). במקומות אלו נספו כמעט כולם. בכפר נותרו יהודים מספר, שהושארו לפי בקשת המפקד הרומני של המחנה, בניהם כמה רופאים, מרפאי שיניים ורוקחים. בסוף אוגוסט 1942 הובאו אליו גם היהודים האחרונים מקאריירה דה פיאטרה, אולם אלה הוחזרו למקומם ב- 15 בספטמבר. ב-צ'טרווטינובקה נותרו לבסוף רק בעלי מלאכה אחדים ושני רופאים. מתוך ארכיון יד ושם חוקרות: שרם ת. ועזר ע. מכיתה יא אולפנת צביה הרצליה