קלרה בלום

קלרה בלום (כפי שקראה לעצמה Zhũ Báilán בסינית; נולדה ב-27 בנובמבר 1904 בצ'רנוביץ, אוסטריה-הונגריה; היא נפטרה ב-4 במאי 1971 בגואנגג'ואו/סין) הייתה בוקובינאית דוברת גרמנית, סוֹפֵרת.

קלרה בלום גדלה במשפחה יהודית אמידה בצ'רנוביץ כבת של בעל האחוזות הבוקובינאי וחבר הפרלמנט הוותיק יוסף בלום וציפורה קאנר-משלר מסטניסלאו (גליציה). אמא שלה התגרשה ב-1913 וברחה אתה לווינה, מאחר שקלרה ניתנה לאביה מסיבות כלכליות. קלרה למדה בבית הספר התיכון לבנות מריה-הילפר ועבדה כמורה פרטית לאחר שסיימה את התיכון ב-1922. בתחילת שנות ה-20 היא באה במגע עם אלפרד אדלר ותומכיו הסוציאל-דמוקרטיים. היא השתתפה בקורסים של אדלר ב- Ottakringer Volksheim ולקחה חלק בדיונים פסיכולוגיים פרטניים בקפה Siller. הגישה הפתוחה של תלמידות אדלר ביחס לסוגיות נשים העניקה להן השראה ומצאה את דרכן לטקסטים שלהן.ב-1923 החלה קלרה ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטת וינה, אך נאלצה לנשור מסיבות כלכליות. היא עבדה כעיתונאית בעיתונים שונים. בתור ציונית משוכנעת, היא נסעה לפלסטין בשנת 1929, אך עד מהרה חזרה לאוסטריה מאוכזבת.

באותה שנה הפכה לחברה ב-SDAP והייתה מחויבת במיוחד לשחרור נשים.

בתחילת שנות ה-30 היא כתבה ביקורות על כתביהן של סופי לזרספלד ואליס רוהלה-גרסטל, שדגלה בזכויות נשים. בשנת 1932 היא נתנה הרצאה בנושא ההתבגרות באגודה לפסיכולוגיה אינדיווידואלית ובשנת 1933 עמדה לרשותה להתייעצויות פסיכולוגיות פרטניות במכון באלסרשטראסה 71.

ב-1933 הייתה חברה באגודת הסופרים הסוציאליסטים. בתחילת שנות ה-30, סוגיית החזית המאוחדת עם הקומוניסטים, שבה דגל בלום, פרצה עם הסוציאל-דמוקרטיה האוסטרית. המחברת התוודעה ל"האגודה הבינלאומית לסופרים מהפכניים", שהעניקה לה פרס בשנת 1934, שהיה קשור למסע לימודי בברית המועצות. טיול לימודי זה הפך למגורי קבע; בשנת 1935 קיבלה קלרה בלום אזרחות סובייטית.

קלרה בלום פרסמה בברית המועצות כמה כרכי שירה בגרמנית. ב-1937 ניהלה רומן אהבה קצר עם העיתונאי והבמאי הסיני ג'ו ראנגצ'נג (בסינית: Zhū Rángchéng), שהיה אמור להשפיע על כל חייה של בלום. כשג'ו נעלם ללא עקבות ארבעה חודשים לאחר מכן, בלום לא רצתה להאמין שיש קשר לגלי המעצרים הסטליניסטיים, אך חשדה שאהובה היה במשימה סודית ברפובליקה של סין. למעשה, לאחר מעצרו על ידי השלטונות הסובייטים, נלקח ז'ו למחנה סיבירי, שם מת ב-1943.

עד 1945 נמנעה קלרה יציאה מברית המועצות.

לאחר תום מלחמת העולם השנייה, קלרה בלום הגיעה לבסוף ב-1947 בעזרת ועדת הסיוע היהודית בשנחאי שברפובליקה של סין (הרפובליקה העממית משנת 1949) דרך וורשה, פראג, בודפשט, בוקרשט ופריז. היא המשיכה להאמין שג'ו עדיין בחיים והתיישבה בסין בחיפוש אחריו. ב-1952 היא הפכה לפרופסור לשפה וספרות גרמנית באוניברסיטת נאנג'ינג, וב-1957 בקולג' בגואנגג'ואו. בשנת 1954, הקומוניסטית המשוכנעת עד סוף חייה, לקחה אזרחות סינית ונשאה את השם ג'ו ביילן (Zhu Bailan) כמה מיצירותיה בשפה הגרמנית הופיעו במזרח גרמניה ((GDR, כולל הרומן "ההירטה והאורג", שבו תיארה את יחסיה עם ג'ו ראנגצ'נג.