בויאן

הרה"ק רבי יצחק זיע"א מבאיאן

הרה"ק רבי יצחק מבאיאן זיע"א ה"פחד יצחק" 

בהרה"ק רבי אברהם יעקב זיע"א 
אדמו"ר הזקן מסדיגורא, 
נסתלק ועלה לשמי רום בסערה ביום י"ז אדר תרע"ז

רבינו זי"ע, נולד בסאדיגורא, ביום ב' דראש השנה שנת תר"י, לאביו כ"ק מרן אדמו"ר הזקן מסאדיגורא הרה"ק רבי אברהם יעקב זי"ע, ולאמו הרבנית הצ' מרת מרים ע"ה, בת הרה"ק רבי אהרן מקארלין זי"ע בעל ה"בית אהרן". בהכנסו בבריתו של אברהם אבינו ע"ה נקרא בישראל "יצחק", ולימים אמר אביו זי"ע: קראתיו בשם יצחק [בבחינת גבורה] ע"ש יצחק אבינו, וגם נולד בראש השנה יום הדין, אך אפילו הכי מופלג הוא בטוב ליבו. מקטנותו ממש, ניכר ביראתו העילאית מהבורא ית"ש, ודביקותו העצומה, הרה"ק רבי דוד'ל מטאלנא זי"ע, התבטא עליו כשראהו בילדותו בסאדיגורא "כולו רוחני, הוא נראה כנשמה שעיטרוה בגוף", לא בכדי נתעטר אך הוא בתואר העילאי "פחד יצחק", כי כל כולו היה מקשה של פחד ה' והדרת גאונו, ואף כל אלו שהביטו בצורתו הק' חטפתם אימה ויראה.

עוד בילדותו, בחודש תשרי תרי"ט, בהיותו כבן ט' שנים, בא בברית האירוסין, עם הרבנית הצדקת מרת מלכה ע"ה, בת הרה"ק רבי יוחנן מראחמיסטריווקא זי"ע, שמחת הנישואין התקיימה בחאטין, ביום ערש"ק פרשת בהעלותך ט"ו סיון תרכ"ה, החתונה נשמרה לדורות כמושג של חתונה גדולה, והיו שכינו אותה "דער צווייטע גרויסע חתונה" כשהראשונה היא החתונה הידועה באוסטילה, כל האדמורי"ם לבית רוז'ין, טשערנאביל, קארלין, ועוד, השתתפו בה, עד שאמרו שהיו בחתונה זו "מאתיים וחמישים רעבישע שטריימלייך", ועל צבאם חנו רבבות יהודים חסידים ואנשי מעשה, שהוערכו בקרוב לחמישים אלף.

לאחר נישואיו, המשיך להתעלות בקדושה ובטהרה, בבית חותנו בראחמיסטריווקא, חותנו לא הסתיר את חיבתו ואת אושרו שזכה לחתנו זה. לאחר שנים ספורות, חזר האבר"ך לבית אביו, להסתופף ולהתחמם לאורו, עד הסתלקות אביו בי"א אלול תרמ"ג, אז החל רבינו להנהיג את העדה.

בשנים הראשונות, הנהיג רבינו בסאדיגורא, יחד עם אחיו הצעיר כ"ק מרן אדמו"ר ה"אור ישראל" זי"ע, לאחר שנים ספורות עבר רבינו לעיירה הסמוכה "באיאן", ביום ח"י חשון תרמ"ז. אלפי חסידים ובראשם פארי הרבנים בגאליציה ובפולין וברוסיה אשר חרדו למראה צורתו הק' חסו בצילו, וידועים היו חסידי באיאן בהתבטלותם ובאמונתם הזכה והברורה ברבם. גדולי החסידים בבאיאן היו ארבעת בניו הק', אשר התבטלו והכניעו עצמם לאביהם הק', בצורה מפליאה שאינה ניראת, כדוגמא, נציג סיפור אחד:

היה זה, בשנת תר"ס, ובחצרו של כ"ק אדמו"ר מהרי"ד מבעלזא זי"ע, התקיימה שמחת נישואין, לבתו, עם הרה"ק ר' פינעל'ה מאוסטילה זי"ע, החתן היה בן אחיה של הרבנית מבאיאן [אביו היה רבי מרדכי מראחמימטריווקא, אחיה של הרבנית], ואכן הפאר'שפיל, התקיים בחצה"ק בבאיאן, ורבינו זי"ע שלח את בכור בניו כ"ק מרן אדמו"ר מבאיאן- טשערנאוויץ זי"ע, להשתתף בשמחה בשליחותו, כמובן שכיבדהו שם בכבוד גדול, ואף האדמו"ר מבעלזא התרשם ממנו עמוקות, והרבה להפציר בו שישאר לשבת, אך הוא סרב באומרו "בעת שנפרדתי מאבי הק', לא אמר לי להישאר לשבת". אמר לו האדמו"ר מבעלזא, תוכל לתרץ עצמך לאביך, שאני הפצרתי בך מאוד, ולא היה ביכולתך לסרב, השיב לו מרן רבי מנחם נחום כך: "אבער, איך האב זיך נאך קיינמאהל נישט פארענטפערט פארין טאטין". האדמו"ר מבעלזא התפעל עמוקות מתשובה זו.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר רבינו זי"ע לוויען, כעבור שנתיים נחלה אנושות, והרופאים שטפלו בו, הודיעו לבני המשפחה שחייו בסכנה ומצבו אנוש, המוני החסידים ובראשם צדיקי בית רוז'ין ששהו אז בוויען, התאספו לתפילה וזעקה להעביר את רוע הגזירה, כ"ק מרן אדמו"ר האר"י מהוסיאטין זי"ע אמר אז "הבה נתפלל לשלומו של צדיק הדור", ואכן רבינו הצליח להתגבר אז על מחלתו. ומאז עד ליל הסתלקותו חש בטוב. במוצש"ק פרשת כי תשא אור לשיבסר אדר, אחר הבדלה, החל לחוש ברע, וביקש מהגבאי שיקרא לרבנית, וכשנכנסה שהתה בחדר רבע שעה, ויצאה בבכי, אחריה נכנס בנו הגדול רבי מנחם נחום זי"ע, ואף הוא יצא מן החדר בבכי, מיד שלחו לקרוא לרופא, אשר אמר שזקוקים לישועה, אז קרא רבינו לכל יוצ"ח, וציווה שיכנסו לפי הסדר, לאחר שיצא האחרון, ציוה בנו רבי מנחם נחום, שכל הקהל יכנס, וראו אותו שוכב על מיטתו, ופניו הק' מאירים, וזימר חרישית את ה"דביקות ניגון", וכך עלתה נשמתו לגנזי מרומים. כשהגיעה הבשורה הנוראה לגיסו בן דודו ומחותנו כ"ק מרן אדמו"ר מטשארטקוב זי"ע, ספק את כפיו ואמר: הוי, הוי, חטפו אותו מאתנו בכדי שלא נוכל להתפלל עליו. כ"ק מרן אדמו"ר מהוסיאטין זי"ע, נכנס אל הבית, ונעמד בפינה, והחל ליבב בקול במשך שעה ארוכה [דבר חידוש לכשעצמו, כי כידוע אצל מרן מהוסיאטין לא ראו מאומה כלפי חוץ].

למחרת התקיימה הלוויתו, בהשתתפות אלפים ובראשם מרנן האדמורי"ם זי"ע שדרו בווינה, ולקול בכייתם של הקהל הענק, הוטמן גופו הקוה"ט באוהל מיוחד בביה"ח בוויען.

יוצ"ח הקדושים הם:

(א) בנו כ"ק מרן אדמו"ר רבי מנחם נחום מבאיאן- טשערנאוויץ זי"ע.

(ב) בנו כ"ק מרן אדמו"ר רבי ישראל מבאיאן-לייפציג זי"ע.

(ג) בנו כ"ק מרן אדמו"ר רבי אברהם יעקב מבאיאן-לעמבערג הי"ד זי"ע.

(ד) בנו כ"ק מרן אדמו"ר רבי מרדכי שלמה מבאיאן-ניו יארק זי"ע.

(ה) חתנו כ"ק מרן אדמו"ר רבי דוב בער מטשארטקוב זי"ע.

(ו – ז) כמו"כ היו לרבינו עוד שני בנות, חוה, ושרה, שנקטפו באיבן.

מצגת תמונות