בקיץ 1942 הובאה ללאדז'ין קבוצה בת 600 מגורשים מן המחנה השכן קאריירה דה פיאטרה (ע"ע). היו אלה יהודים יוצאי צ'רנאוץ ומחוז דורוהוי ,(Dorohoi) משם גורשו במשך החודשים יוני-יולי של אותה שנה. רבים מהם היו בעלי מקצועות חפשיים. בבואם למקום כבר נמצאו בו 75 מגורשים אחרים בעלי מלאכה שנשלחו גם הם מקאריירה דה פיאטרה זמן קצר קודם לכן. כולם אוכסנו בבניין חרב של בית ספר לשעבר, שהיה מוקף גדר תיל, ולנו על גבי הרצפות החשופות.
מפקד הז'אנדארמים מינה כראש המחנה את ד"ר קאמילו הארט (Camillo Harth) כיום הסופר פטר דור (Duhr Peter) שהשתקע בגרמניה, והוא, יחד עם שלושה מגורשים אחרים, הרכיב ועד יהודי. בכסף, שאספו מן המגורשים, ארגנו תמחוי, שסיפק מדי יום ביומו ארוחת צהריים למחוסרי אמצעים. האיכרים נהגו לבוא עד לגדר המחנה ונתנו לכלואים מזונות תמורת חפציהם. אחת לשבוע נערך במקום מעין שוק, שבו ניתן להחליף בגדים או חפצים בצורכי מזון. סמוך למחנה נמצאה באר. בקרשים וקש, שקיבלו מן האיכרים, סתמו המגורשים את פתחי החלונות חסרי הזגוגיות.
השמירה על המחנה היתה חמורה ביותר, וניכרו בה עיקבות הפיקוח הגרמני המתמיד. ז'אנדארמים רומניים ושוטרים אוקראיניים עמדו תמיד על המשמר ופעמיים ביום היה על שוכני המחנה לצאת לשדה, על מנת להתפקד. בשעת מיפקד הבוקר היו מגיעים גרמנים מן העבר השני של הבוג ולוקחים עמם גברים ונשים לביצוע עבודות קשות במחנות הצבא הגרמניים. עובדים אלה היו חוזרים בערב, כוחותיהם כלים והם רועדים מעייפות. לעתים היו החיילים מתעללים בעובדים ; פעם שפך חייל, לשם שעשוע, דלי מים רותחים על רגליה של אשה, שהועסקה בכביסת לבנים בקסרקטין הגרמני. האשה הובאה ל לאדז'ין במצב של עלפון, ועל אף העזרה שהוגשה לה מצד הרופאים היהודיים שבמחנה, נשארה נכה בשתי רגליה.
ב 18- באוגוסט 1942 עם שחר הופיעה לפתע במחנה יחידת חיילי ה-ס.ס. בפיקודם של אובר-שטורמפירר קריס- טופל (Obersturmfuhrer Christoffel) ואובר-שארפירר מאס (ObtrscharfOhrer Mass) מיד הוקף המחנה חיילים ליטאיים, ואנשי ה-ס. ס. חדרו לבניין, אקדחים שלופים בידיהם, ולאחר חיפוש מדוקדק הוציאו את כל הכלואים החוצה. על הכביש המתינו כמה משאיות גדולות של חברת "טוט" (Todt) הגרמנית. נערכה "סלקציה", שבה השתתפו מפקדי יחידת ה-ס.ס. ומפקד הז'אנדארמים, לפי רשימת הכלואים שבידי ד"ר הארס. המפקד הרומני בחר ב 130 איש בקירוב על פי קנה מידה בלתי ידוע והשאירם בלאדז'ין. השאר, כ 550 במספרם, הועמסו על המשאיות שהעבירו אותם ער לגדת הבוג. נאמר להם שמעמידים אותם לרשותה של חברת "טוט" לשני חודשי עבודה. לפני שהנשים והילדים עלו על המעבורת, שהעבירה אותם לאזור הגרמני, נערכה ביקורת בחפציהם והוחרמו אצלם כל המסמכים וחפצי הערך. הגברים עברו את הנהר בשחייה. המגורשים היו בני כל הגילים, משישה חודשים ועד 91 שנים.
מעבר לנהר הועמסו מחדש על משאיות, ובליווי חיילי ה-ס.ס., חיילי ה-וורמאכט (SVehrmacht) וכל אנשי "טוט" ופומי (Vomi) הופנו לכיוונים שונים אל מחנות העבודה הגרמניים, כגון מיהיילובקה טארא-סיווקה ,(Tarassiwka) גייסין, טפליק .(Teplik) איוואנגורוד (Iwangorod).
למחרת ב 19 באוגוסט, הובאו ללאדז'ין לשם אותה מטרה גם הכלואים מקאריירה דה פיאטרה, כ 1,500 נפשות במספרם, וכן קבוצה בת 800 מגורשים מאלה שהועברו ביוני אותה שנה מקאריירה דה פיאטרה לצ'טוורטינובקה, (Cetvertinovca). כל אלה, קרוב ל 3,000 נפשות, נשלחו גם הם למחנות העבודה הגרמניים.
בלאדז'ין נשארו, כאמור, אחרי ה"סלקציה" כ 130 יהודים, ועליהם נוספו לאחר מכן כמה מאות, הובאו מבין הנותרים בקאריירה דה פיאטרה, וכן קבוצה של 250 יהודים אוקראיניים שגורשו ממקומות אחרים. ב 15 בספטמבר 1942 נלקחו שוב כ 550 מהם, לפי דרישתם של הגרמנים ונשלחו אל מעבר לנהר, למחנה קראסנופולקה. 250 מגורשים אלה היו היהודים האוקראיניים. אחרוני הכלואים בלאדז'ין נלקחו בידי הגרמנים במשך חודש דצמבר של אותה שנה. במקום נותרו רק כמה משפחות שנתמזל מזלן ולא נמצא בשבילן מקום במשאיות. אלה הועברו כעבור זמן קצר לקאריירה דה פיאטרה, ששם נמצאו עדיין מגורשים מעטים.
ארכיון יד ושם
צ–1036/17 ת–919/17 ר–871/48 ס–870/43 ר–443/24
,3-() ,()3,147–() ,469ן,3-() ,1,218-() ,ק_1128/94
3,1721 -י) ,3;1538 -() ,1452
1508–15111) 125–PKR/V
ביב ל י ו ג ר פ י ה
,275 .pp ,1947 Bucuresti, 1]1 Neagra. Cartea 34. eurp,
283. ,281–82 ,277
Bucu visini de livada ח1 este (;roapa Aril(lld: ,"ח,"ך1
15–16. .pp ,1947 ICStl,
Bukowina, der ח1 Geschichte Juden in der Httg(): ,701)
75. .p ,1962 Tel-Aviv,
pp ,1945 Bucurelti, moartea. su brat La M Rttdich,
לאדז'ין ,(Ladejin) כפר במחוז טולצ'ין כ30- ק"מ מעיר-המחוז וכ8- ק"מ מ-קאריירה דה פיאטרה
תאריך הכיבוש בידי הצבא הגרמני-רומני: 24 ביולי 1941.
בקיץ 1942 הובאה ללאדז'ין קבוצה בת 600 מגורשים מן המחנה השכן קאריירה דה פיאטרה (ע"ע). היו אלה יהודים יוצאי צ'רנאוץ ומחוז דורוהוי משם גורשו במשך החודשים יוני-יולי של אותה שנה ; רבים מהם היו בעלי מקצועות חפשיים. בבואם למקום כבר נמצאו בו 75 מגורשים אחרים-בעלי מלאכה-שנשלחו גם הם מ-קאריירה דה פיאטרה זמן קצר קודם לכן. כולם אוכסנו בבניין חרב של בית ספר לשעבר, שהיה מוקף גדר תיל, ולנו על גבי הרצפות החשופות.
מפקד הז'אנדארמים מינה כראש המחנה את ד"ר קאמילו הארטכיום הסופר פטר דור שהשתקע בגרמניה, והוא, יחד עם שלושה מגורשים אחרים, הרכיב ועד יהודי, בכסף, שאספו מן המגורשים, ארגנו תמחוי, שסיפק מדי יום ביומו ארוחת צהריים למחוסרי אמצעים. האיכרים נהגו לבוא עד לגדר המחנה ונתנו לכלואים מזונות תמורת הפציהם. אחת לשבוע נערך במקום מעין שוק, שבו ניתן להחליף בגדים או חפצים בצורכי מזון. סמוך למהנה נמצאה באר. בקרשים וקש, שקיבלו מן האיכרים, סתמו המגורשים את פתחי התלונות חסרי הזגוגיות.
השמירה על המחנה היתה חמורה ביותר, וניכרו בה עיקבות הפיקוח הגרמני המתמיד. ז'אנדארמים רומניים ושוטרים אוקראיניים עמדו תמיד על המשמר, ופעמיים ביום היה על שוכני המחנה לצאת לשדה, על מנת להתפקד. בשעת מיפקד הבוקר היו מגיעים גרמנים מן העבר השני של הבוג ולוקחים עמם גברים ונשים לביצוע עבודות קשות במחנות הצבא הגרמניים, עובדים אלה היו חוזרים בערב, כוחותיהם כלים והם רועדים מעייפות. לעתים היו החיילים מתעללים בעובדים ; פעם שפך חייל, לשם שעשוע, דלי מים רותחים על רגליה של אשה, שהועסקה בכביסת לבנים בקסרקטין הגרמני. האשה הובאה ללאדז'ין במצב של עלפון, ועל אף העזרה שהוגשה לה מצד הרופאים היהודיים שבמחנה, נשארה נכה בשתי רגליה.
ב18- באוגוסט 1942 עם שחר הופיעה לפתע במחנה יחידת חיילי ה-ס.ס. בפיקודם של אובר-שטורמפירר קריס- טופל Christoffel Obersturmfahrer ואובר-שארפירר מאס Mass 0berscllarfahrer מיד הוקף המחנה חיילים ליטאיים, ואנשי ה-ס. ס. חדרו לבניין, אקדחים שלופים בידיהם, ולאחר חיפוש מדוקדק הוציאו את כל הכלואים החוצה. על הכביש המתינו כמה משאיות גדולות של חברת "טוס" (Todt) הגרמנית. נערכה "סלקציה", שבה השתתפו מפקדי יחידת ה-ס.ס. ומפקד הז'אנדארמים, לפי רשימת הכלואים שבידי ד"ר הארס. המפקד הרומני בחר ב130- איש בקירוב-על פי קנה מידה בלתי ידוע-והשאירם בלאדז'ין. השאר, כ550- במספרם, הועמסו על המשאיות שהעבירו אותם עד לגדת הבוג. נאמר להם שמעמידים אותם לרשותה של חברת "טוט" לשני חודשי עבודה. לפני שהנשים והילדים עלו על המעבורת, שהעבירה אותם לאזור הגרמני, נערכה ביקורת בחפציהם והוחרמו אצלם כל המסמכים וחפצי הערך. הגברים עברו את הנהר בשחייה. המגורשים היו בני כל הגילים, משישה חודשים ועד 91 שנים.
מעבר לנהר הועמסו מחדש על משאיות, ובליווי חיילי ה-ס.ס., חיילי ה-וורמאכט (Vehrmacht) וכן אנשי "טוט" ו-פומי (Vomi) הופנו לכיוונים שונים אל מחנות העבודה הגרמניים, כגון מיהיילובקה, טאראסיווקה ,(Tarassiwka) גייסין , טפליק ,(Tcplik)
איוואנגורוד (Iwangorod) (ע"ע).
למחרת ב19- באוגוסט, הובאו ל-לאדז'ין לשם אותה מטרה גם הכלואים מקאריירה דה פיאטרה, כ1,500- נפשות במספרם, וכן קבוצה בת 800 מגורשים מאלה שהועברו ביוני אותה שנה מ-קאריירה דה פיאטרה ל-צ'טודרטינובקה כל אלה, קרוב ל3,000- נפשות, נשלחו גם הם למחנות העבודה הגרמניים.
בלאדז'ין נשארו, כאמור, אחרי ה"סלקציה" כ130- יהודים, ועליהם נוספו לאחר מכן כמה מאות, שהובאו מבין הנותרים ב-קאריירה דה פיאטרה, וכן קבוצה של 250 יהודים אוקראיניים שגורשו ממקומות אחרים. ב15- בספטמבר 1942 נלקחו שוב כ550- מהם, לפי דרישתם של הגרמנים ונשלחו אל מעבר לנהר, למחנה קראסנופולקה. 250 ממגורשים אלה היו היהודים האוקראיניים. אחרוני הכלואים ב-ל' נלקחו בידי הגרמנים במשך הודש דצמבר של אותה שנה. במקום נותרו רק כמה משפחות שנתמזל מזלן ולא נמצא בשבילן מקום במשאיות. אלה הועברו כעבור זמן קצר ל-קאריירה דה פיאטרה, ששם נמצאו עדיין מגורשים מעטים.
קישורים
Ladejin – Encyclopedia of Jewish Communities in Romania, Volume 1 Ladyzhyn, Ukraine