בין שתי מלחמות העולם חיו ברדאוץ כ-5,600 יהודים – כשליש אוכלוסייתה. הם התפרנסו ממפעלי תעשייה רבים שהקימו וכן ממסחר, מבנקאות, ממלונאות ומסעדנות. בידי היהודים היו גם מנסרות עצים, טחנות קמח ועוד. רוב בעלי המקצועות החופשיים בעיר היו יהודים. בקהילה היהודית פעלו מוסדות צדקה וסעד מסורתיים

עד למלחמת העולם השנייה התקיימה בעיר קהילה יהודית מפוארת. כשרומניה נכנסה למלחמה, החל הפרק האחרון בחיי הקהילה. נאסר על היהודים לצאת את בתיהם משעה 6 בערב ומרביתם גורשו לטרנסניסטריה. בסיום המלחמה ולאחר עליית השלטון הקומוניסטי הולאמו נכסי היהודים ומרבית היהודים ששרדו את המלחמה לא שבו לעיר.

בית העלמין ברדאוץ

פרויקט תיעוד בית העלמין היהודי של רדאוץ 

בונדי שטנצלר ויוסי יגור

העיר רדאוץ רדאוץ (Radautz במקור האוסטרו-הונגרי, Radauti ברומנית כיום, ראדעוויץ ביידיש של אז) שוכנת בחלק הדרומי של מחוז בוקובינה, אשר היה שייך לקיסרות האוסטרו-הונגרית בזמנו – ומשתייך כיום לרומניה. הישוב נוסד במאה ה-14, והיתה בו אוכלוסיה יהודית מסוימת מהמאה ה-15 ואילך. הקהילה היהודית היתה בשיאה ערב מלחמת העולם השניה, ומנתה כ-9,000 נפש מתוך כלל כ-40,000 תושבי העיר באותו זמן. הקהילה לא התאוששה לאחר המלחמה, וכיום היא מונה יהודים ספורים בלבד.

בית העלמין בית העלמין היהודי של העיר רדאוץ שוכן כ-3 ק"מ מן העיר – בדרך לכפר מרג'יניה (Marginea). הוא הוקם בשנת 1831, כאשר הישוב מנה כ-370 יהודים, ביזמת השוחט והמנהיג הרוחני של הקהילה באותו זמן – אפרים בן יעקב גולדשלגר. למרבה הצער, השוחט גולדשלגר היה גם ראשון הנקברים בבית העלמין – הוא נפטר במגפת החולירע באותה שנה. בית העלמין הורחב לממדיו הנוכחיים בשנת 1921.

בית העלמין מחולק ל-26 חלקות בגדלים שונים, וכולל גם בית טהרה ומספר אהלי-קבורה של רבנים. כמו כן נמצאים בו מספר מבני קבורה משפחתיים. החלקות מופרדות באמצעות שבילים, חלקם ברורים מאד וחלקם מטושטשים, עד כדי יכולת גלישה מחלקה לחלקה ללא אבחנה. מבחינת איכלוס החלקות, ניתן לזהות מספר חלקות פנויות לחלוטין, חלקות קטנות בנות עשרות ספורות של נקברים, וחלקות גדולות כדוגמת חלקה מספר 23 שבה 17 שורות, כ-80 מקומות בכל שורה – וכ-1,250 נקברים בפועל.

המצבות בבית העלמין הן מסוגים שונים. החל ממצבות העשויות מאבן קשה, מגולפות לתפארת, אשר שרדו בקלות 150 שנה ויותר, דרך מצבות אבן גיר שחלקן התפורר מעט עם השנים, מצבות בטון וטיח הנמצאות במצב התפוררות קשה – ועד מצבות העשויות לוח פח חלוד לחלוטין (וכמובן בלתי ניתן לפיענוח). במחצית השניה של המאה העשרים מופיעות גם מצבות שיש מפוארות.

הכיתוב על המצבות משתנה עם התקופה. בתחילה ניתן למצא מצבות בנוסח הישן – כתב עברי ותאריך עברי בלבד, וללא שם משפחה. בהמשך מופיעים במספר מועט שמות משפחה באותיות עבריות. מאוחר יותר מופיעים שמות משפחה ושמות לועזיים (בנוסף על הכיתוב העברי המסורתי), תחילה על גב המצבה – ומאוחר יותר בגוף המצבה, בחלק התחתון שלה. מאוחר עוד יותר מופיעים גם תאריך פטירה לועזי, ואפילו תאריך לידה. עם הידלדלות הקהילה ניתן למצוא מצבות ובהן שגיאות כתיב בנוסח העברי וטעויות תאריכים, ואפילו מצבות הכתובות רומנית בלבד.

בנוסף למצבות רגילות, מכיל בית העלמין מספר "אוהלי קבורה" של רבנים ומשפחותיהם, וכן של משפחות מיוחסות בקהילה. יש לציין במיוחד את מצבת הזיכרון על קבורת סבון שהוכן מאפר קרבנות השואה, ועל שלש מפאותיה כתובות זיכרון ביידיש, גרמנית ועברית.באופן כללי – בית העלמין נמצא במצב טוב יחסית, למרות שסבל מפגעי הזמן. במקום יש שומר מטעם הקהילה, אך ניתן להבחין בנזקים שנגרמו ביד אדם – כגון גניבת לוחות שיש ובתי נרות. חלק מגדר בית העלמין תוקן במסגרת הפעילות הכוללת לשימור ותיעוד.

יוזמת השימור והתיעוד בשנת 2004 הוקמה קבוצה של יוצאי רדאוץ וצאצאיהם, אשר שמה לה למטרה לשמר חלק מן הערכים הרוחניים והפיזיים של הקהילה. תיעוד בית העלמין הוא הפעילות המרכזית עד כה, ובנוסף לה יש יוזמה לשיפוץ ושימור בית הכנסת המרכזי של העיר.

במשולב עם פרויקט התיעוד נעשו מספר פעולות לשיפור המצב הכולל של בית העלמין. בסיוע תרומות שגויסו מגורמים פרטיים ומארגון יוצאי בוקובינה נעשו הפעולות הבאות: תיקון הפרצות בגדר המקיפה את בית העלמין, קנית כלי עבודה ובירוא הצמחיה בבית העלמין תוך השארת העצים המסיביים במקומם.

חומר הגלם נתוני הקבורה בבית העלמין נשאבו משלשה סוגים של מקורות: צילומי מצבות, מפות קבורה, ואינדקס חלקי. בפסקאות הבאות נתאר כל מקור בפרוטרוט.

צילומי מצבות: באביב וקיץ של שנת 2005 צילם בונדי שטנצלר, בעזרתה המבורכת של סידי אישתו, כ-3,600 מצבות בבית העלמין, בחלקות 1 עד 23. חלקות 24 ו-25 צולמו בצורה חלקית ביותר, ואילו חלקה 26 לא צולמה כלל. סך הכל עובדו כ-5,700 תמונות. במקרים רבים צולמה יותר מתמונה אחת לכל מצבה; מזוויות שונות, התרכזות בקטע מסוים, צילום גב המצבה במקרים שבהם הופיעה שם כתובת נוספת וכד'. התמונות צולמו במצלמה דיגיטלית, תוך שימוש ברזולוציה גבוהה יחסית, כך שכל תמונה היא בעלת נפח של 1.5 עד 2Mbytes. השימוש ברזולוציה הגבוהה הקל מאד על פענוח הנתונים המצולמים, במיוחד באותן מצבות הנמצאות במצב גרוע. בחלק מן המקרים היה צורך בניקוי ראשוני של המצבות באמצעות מברשות – ואף זאת נעשה על ידי בונדי וסידי. מתוך צילומי המצבות פוענחו כ-3,600 שמות, רובם המוחלט שמות עבריים (שם ושם האב), לחלקם נוסף גם ציון שם לועזי (שם פרטי ושם משפחה). מיעוט זניח של המצבות מכיל כתובת לועזית בלבד, בעיקר מאז מחצית המאה ה-20. הרוב המוחלט של השמות המופיעים על מצבות מופיע גם במפות בית העלמין, וחלק ניכר מהם (הכתובים לועזית) מופיע גם באינדקס. בנוסף לכך, צילומי המצבות מספקים מקור יחיד של כ-360 שמות הכתובים על לוחות זיכרון – כחלק ממצבות של אחרים, בעיקר של ניספים בשואה[3] , בטרנסניסטריה ובמקומות נוספים.

מפות בית העלמין: מפות בית העלמין כוללות מפה כללית ומפה לכל חלקה בנפרד. במקרים מסוימים נמצאו שתי מפות לחלקה מסוימת, עם הבדלים (מינוריים) ביניהן. במפת בית העלמין מסומנת חלקה נפרדת כחלקה בה נקברו חולי מגפת החולירע – ללא כל מצבות וללא מפת חלקה.

מפה כללית של בית העלמין של רדאוץ משנת 1945 (רומנית)

המפות מולאו בכתב-יד, חלקן בעפרון, על ידי מספר כותבים – כולם בלתי ידועים. שם הנפטר(ת) מופיע לעיתים בעברית בצורת הרישום הרגילה של "אלעזר בן אהרן הכהן", ולעיתים (בעיקר במאה ה-20) בלועזית – שם משפחה ושם פרטי. בחלק מן השמות הרשומים בלועזית השם הפרטי הרשום במפה הוא השם הפרטי ה"לועזי" של הנפטר(ת) לדוגמה: Sali ולא Sara. בחלק קטן מן המקרים נרשם גם תאריך הפטירה במפה. הרישום השיטתי במפות הופסק כמעט לחלוטין במחצית המאה ה-20 – ומאז הוכנסו נתוני קבורה מועטים בלבד. ההערכה הפרטית של הכותבים היא שהמפות הוכנו לראשונה במחצית הראשונה של המאה ה-20, תוך רישום המצאי הפיזי בבית העלמין וללא הסתייעות ברישומים אחרים. התמיכה העיקרית בהנחה זו היא אותם קברים בהם נפלה המצבה (לפי הצילומים) – ובמפה מופיע באותו מקום סימון שהחלקה תפוסה – אך ללא שם הנפטר(ת). המפות צולמו על ידי בונדי שטנצלר בקיץ 2005, תוך שימוש במצלמה דיגיטלית ידנית, ובתנאי תאורה רחוקים מאופטימליים – אך ברזולוציה גבוהה. המפות של החלקות הגדולות צולמו בחלקים (עם חפיפה מסוימת) – בכדי לאפשר פיענוח של כל שם.

אינדקס חלקי של בית העלמין: בשנים 2001 – 2003 ערכה הגברת טניה גרינברג ז"ל, מזכירת הקהילה היהודית, אינדקס חלקי של בית העלמין. האינדקס כתוב לועזית וממוין לפי ABC של שמות משפחה, ומכיל את העמודות הבאות: שם משפחה ושם פרטי, תאריך פטירה לועזי, חלקה, שורה, מספר בשורה, מספר תעודת פטירה, הערות. האינדקס מקיף כ-2,850 שמות, כ-18 שמות בכל עמוד, כאשר בחלק גדול מאד מן המקרים רק השם והחלקה מצוינים. להערכת הכותבים, המקור העיקרי של הרשומות באינדקס הוא סריקת המפות – ורישום כל השמות המופיעים בלועזית (אי ידיעת עברית מנעה רישום השמות העבריים). בנוסף לכך, החל משנות ה-40 של המאה ה-20 מופיעות רשומות מפורטות של פטירות – המלווים בציון מספר תעודת הפטירה. נראה שנתונים אלה נשאבו מארכיון הקהילה. מתוך קבוצת רשומות אלו יש לציין תת-קבוצה מיוחדת; רשומות שבהם אין ציון של מיקום הקבורה (חלקה ושורה). המקבילות של רשומות אלו לא נמצאו בצילומי השטח, וגם לא במפות – ויש ספק אם נפטרים אלה קבורים בבית העלמין של רדאוץ. השמות המצוינים באינדקס הם בתעתיק גרמני ברוב המקרים, ורומני בשאר (בעיקר לקראת סוף התקופה). האינדקס צולם גם הוא על ידי בונדי שטנצלר בקיץ 2005, תוך שימוש במצלמה דיגיטלית ידנית, ובתנאי תאורה רחוקים מאופטימליים – אך ברזולוציה גבוהה.

ניתוח מקורות הנתונים בעקרון, צילומי המצבות הם המקור המלא והשופע ביותר של נתוני הקבורה, וכנראה גם המדויק ביותר מבין שלשת המקורות. במציאות, בחלק מהמקרים נוצרו קשיי פיענוח מרובים עקב אחד או יותר מהגורמים הבאים: נפילת מצבות מלאה או חלקית, התפוררות חלקית של המצבה (מצבות בטון, מצבות אבן רכה), שקיעת מצבות, הסתרה על ידי עצים, התקלפות צבע, תנאי תאורה בלתי אופטימליים, זוויות צילום בלתי אופטימליות, כתמים ומשקעים על המצבה, וכד'.

המקור השני בטיבו הוא מפות חלקות הקבורה. החלקיות (הטבעית) של הנתונים ברישום במפות הובילה לכך שהם שימשו בעיקר לתמיכה בנתונים שנשאבו מהצילומים. תמיכה זו התבטאה באחד או יותר מהנתונים הבאים: תוספת שם משפחה במקומות בהם לא ציון על המצבה, תוספת שמות פרטיים לועזיים, ותאריך פטירה (במידה ולא פוענח מהמצבה). בנוסף לכך, נערך "מעקב" אחר מסלול ההליכה של מצלם התמונות בשטח על המפה. מעקב זה איפשר השלמת שמות במקומות בהם המצבה הושחתה כליל בפגעי הזמן ולא צולמה – אך היתה עדיין במצב סביר בזמן הכנת המפה – ולכן הופיע שם הנפטר(ת) במפה. לגבי החלקות שעדיין לא צולמו – המפות הן המקור הראשון בטיבו לנתונים.

המקור השלישי בטיבו הוא אינדקס הקבורה. חלקיותו העקרונית (אינו כולל כל התיחסות לשמות נפטרים המופיעים בעברית בלבד), טעויות כתיב, רישומים כפולים מחד ורישומים חסרים מאידך – פוגעים כולם באיכות המידע. אולם, מקור זה שימש במקרים לא מעטים להשלמת מידע (בנוסף לצילומים ולמפות) באחד או יותר מהנתונים הבאים: תוספת שמות פרטיים לועזיים, תאריך פטירה (במידה ולא פוענח מהמצבה), ומידע נוסף שנשאב מההערות. מעל לכל, כפי שצוין למעלה, האינדקס שימש להוספת רשומות של נפטרים שאינם מופיעים במפות ובצילומים.

עקרונות הרישום לאור כל האמור למעלה, הוחלט לנקוט בגישה המכלילה ברישום הנתונים. כלומר, לגבי כל נפטר(ת) ירשם אוסף כל המידע שנאסף מהמקורות השונים. הדבר נוגע הן לגבי נתונים המופיעים במקור אחד ואינם מופיעים במקור אחר (שם משפחה וכד') והן לגבי נתונים המופיעים בצורות שונות משמעותית במקורות השונים, ומתבטא בעיקר בעמודות רישום שם המשפחה והשם הפרטי.

ההצדקה לכך היא האפשרות הניתנת לכל מחפש מידע להגיע אל הרשומה הכוללת מתוך המידע שהוא מכיר. לדוגמא: אדם ששמו הפרטי יעקב נרשם בשם זה בחלק העברי של המצבה. בחלק הלועזי (אם קיים) הוא עלול להופיע כ-Jacob (לפי התעתיק הגרמני), ובמפה ובאינדקס הוא עלול להופיע כ-Iakov (רומנית). תכולת מידע השם הפרטי במקרה זה נרשמה כדלקמן: Yaacov Jacob Iakov.

מבנה בסיס הנתונים גליון Excel שימש לצורך בנית בסיס הנתונים, עקב זמינותו ועקב האפשרות להמירו בקלות לדף HTML לצורך הצבתו באתר אינטרנט. הנתונים שנשאבו מתוך חומר הגלם הועברו לבסיס הנתונים – שורה עבור כל רשומה של נפטר(ת). הסימון (-) עבור תא כלשהו מסמן חוסר כל מידע. סימון (?) לגבי מידע מסוים מסמן ספק בנכונותו, הן עקב קשיים בפיענוח והן עקב גילוי סתירות. פיענוח הנתונים, הצלבת המקורות והרישום בבסיס הנתונים בוצעו בשנים 2006 – 2007 על ידי יוסי יגור.

בכל שורה, המידע הוצב ב-34 עמודות, המסווגות לקבוצות כדלקמן:

שם (לועזית): שם משפחה (אם ידוע), שם פרטי, שם עברי (לדוגמה: Elazar ben Aharon HaKohen). בעמודת שם המשפחה משמש סימון (/) להפרדה בין שני תעתיקים שונים של אותו שם, וסימון (-) להפרדה בין שני שמות משפחה. בעמודת השם הפרטי משמש סימון (-) להפרדה בין שני שמות פרטיים, ושמות נוספים (לועזיים) מופיעים בנוסף – ללא כל סימון.

שמות נוספים (לועזית): שם האב (כולל שם משפחת האב אם ידוע ושונה משם הנפטר), שם האם, שמות משפחה נוספים (אם מוזכרים).

תאריכים ומיקומים (לועזית): תאריך לידה גריגוריאני, מיקום לידה, תאריך פטירה גריגוריאני, תאריך פטירה עברי, מיקום פטירה, תאריך קבורה גריגוריאני (אם ידוע ושונה מתאריך הפטירה), גיל בפטירה (אם מצוין במפורש במקורות המידע). תאריכים גרגוריאניים נכתבו לפי הדוגמה 13-Jul-1950. במידה והתגלתה סתירה בין נתוני התאריכים (העברי והגרגוריאני) כפי שהם מופיעים במקורות המידע, נעשה ניסיון למצוא את מקור הטעות – ולרשום את התאריך הנכון. במידה וניסיון זה נכשל, נרשם המידע כפי שהוא – בצירוף הערה מתאימה בעמודת ההערות.

שם (עברית): שם משפחה (אם ידוע), שם פרטי.

שמות נוספים (עברית): שם נעורים, שם האב, שם האם, שם בן הזוג.

תאריכים (עברית): תאריך לידה עברי, תאריך פטירה עברי, תאריך קבורה עברי (אם ידוע ושונה מתאריך הפטירה).

נתונים נוספים: מספר החלקה, מספר השורה בחלקה, קודים של מקורות המידע (H – Headstone, M – Map, I – Index, T – Tablet, האחרון משמש לזיהוי מידע המופיע ככתובת זיכרון לזכר נפטרים, אשר מופיע על גבי מצבות של נפטרים אחרים), זיהוי תמונות המצבות (עד ארבע לרשומה), הערות. עמודת ההערות משמשת לרישום מידע על היחוס המשפחתי (נכד הרב ….), מקצוע (שוחט … / רופא…), ציון קבורת שני נפטרים באותו קבר, ציון סתירות מידע וכד'.

מבנה נתונים זה מכיל בתוכו כתת-קבוצה את כל מבנה הנתונים אשר הוגדר במסגרת פרויקט JewishGen Online Worldwide Burial Registry (JOWBR) לצורך הכנסת נתונים, והעמודות הזהות נקראות בשם זהה. הדבר נעשה בכדי לתמוך באפשרות של "כיווץ" קל של בסיס הנתונים למבנה של JOWBR. בסיס הנתונים הועבר ל-JOWBR בסוף שנת 2009, והנתונים זמינים באתר שלהםhttp://www.jewishgen.org/databases/Cemetery/ (נתונים בלבד – ללא תמונות המצבות [4] ).

נתונים מספריים בשלב זה של העבודה מכיל בסיס הנתונים את המידע הבא:

• כ-5,700 שמות נפטרים (שם המשפחה ידוע רק לגבי 3,800 מהם)

• רישומי הנצחה של כ-360 נספים בשואה

• תיעוד ויזואלי של כ-3,700 מצבות (כ-5,500 תמונות)

הנקודה האישית תיעוד בית העלמין מאפשר לצאצאי תושבי העיר לאתר מידע גניאלוגי על אבותיהם. באופן פרטי, גם העוסקים במלאכת השימור והתיעוד יצאו נשכרים מעבודה זו. לדוגמה, אותרה מצבת הקבורה של טעמי יורגרוי (Jurgrau), בת נתן הירש, אלמנת יעקב-יוסף יורגרוי – אשר נפטרה ביום 12-August-1917 בגיל 90 בערך. היא היתה סבת-סבו של יוסי יגור.בצילום: מצבת טעמי יורגרוי

סיכום מאמר זה מסכם את העבודה שנעשתה עד עתה בנושא תיעוד בית העלמין של רדאוץ. אמנם, כפי שמפורט בגוף המאמר, קיימות מספר חלקות שלא צולמו, ולכן המידע הוא חלקי. אולם, היות ואין כרגע הגדרה מדויקת של המשך העבודה, עדיף לפרסם החומר הקיים ולהבטיח נגישות למידע – מאשר להמתין תקופה בלתי ידועה למידע מלא יותר. הצבת המידע ברשת האינטרנט מבטיחה את הזיכרון של הנפטרים היהודיים של רדאוץ. זאת בעוד שהנגישות הפיזית לבית העלמין, ואולי אפילו קיומו הפיזי בדורות הבאים – אינם מובטחים כלל ועיקר.

על המחברים בונדי שטנצלר נולד בשנת 1946 ברדאוץ, ועלה ארצה בשנת 1975. הוא בעל תואר שני במוסיקולוגיה, ועסק בהדרכת מורים למוסיקה בסביבה ממוחשבת. נוסף לכך התמחה בעיצוב אתרי אינטרנט וגרפיקה ממוחשבת, והשתתף בסמינרים על השואה בגרמניה ובישראל. בשנת 2004 הוא החל בעבודות תיעוד, צילום ושיפוץ בית העלמין של רדאוץ, וכן הקים את האתר המקורי http://radautz-jewisheritage.org/.

יוסי יגור, יליד ישראל 1950, הוא בעל תואר BSc בהנדסת אלקטרוניקה ו-Msc בהנדסת מערכות. מזה 17 שנה הוא מתעד את אילנות היוחסין של משפחות הוריו, יורגראו (Jurgrau) ו-האס (Hass) ממחוז בוקובינה אשר בצפון רומניה. אל תיעוד בית העלמין של רדאוץ הגיע במסגרת ציעוד משפחת יורגראו, אשר התגוררה בעיר כ-100 שנה. נשוי למרים, גם היא נכדה לתושבי רדאוץ – משפחת ביקל (Bickel).

המאמר התפרסם לראשונה בכתב העת "שרשרת הדורות", ביטאון החברה הגניאלוגית הישראלית, כרך כ"ב, מס. 1, פברואר 2008.

ראה ספרו של ישראל מרגלית (פוסטילניק) "רדאוץ – קהילה יהודית בצמיחתה ושקיעתה", 1990, בהוצאת אירגון יוצאי בוקובינה בישראל

שמות אלה נמסרו בצורה מסודרת ל"יד ושם" בשנת 2009, ונוספו למאגר שמות הניספים בשואה.

תמונות ספציפיות זמינות אצל יוסי יגור yagury@netvision.net.il