אלכסנדר שור​

ד"ר אלכסנדר שוֹר (Schorr;‏ 4 בפברואר 1881, תרמ"א – 6 במרץ 1943, כ"ט באדר א' תש"ג) היה מחנך עברי ציוני דתי בבוקובינה ובירושלים, מתרגם והיסטוריון ומראשוני המתרגמים לעברית של הספרות הרומית והיוונית הקלאסית.

קורות חיים
שור נולד בשנת 1881 בעיר דורנה שבבוקובינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית. אמו, אסתר לבית הירש הלוי, הייתה מצאצאי השל"ה. אביו, ר' יעקב שור, היה אב בית הדין של קיטוב (מצאצאי פרשן המקרא יוסף בכור שור), והמשפחה נדדה בעקבות מינוייו הרבניים.

קיבל חינוך יהודי מסורתי. כשהיה כבן 25 החל ללמוד בבירה, וינה, בבית המדרש לרבנים, שבו נסמך לרבנות, ושפות קלאסיות והיסטוריה באוניברסיטת וינה, שבה קיבל תואר דוקטור.

עד מלחמת העולם הראשונה היה מורה ליהדות ועברית בגימנסיה הריאלית (Ober-Realgynasiums) בסטורוז'ינץ שבבוקובינה, לאחר המלחמה, כשהפכה בוקובינה לחלק מממלכת רומניה, התמנה למנהל גימנסיה ממשלתית עברית בפלשטי (Făleşti). כמו כן, כיהן כמורה לתלמוד בסמינר למורים העברי שנוסד אז ביאשי.

בשנת 1925 עלה לארץ ישראל עם משפחתו והשתקע בירושלים. עם עלייתו התמנה למורה בבית המדרש למורות של "המזרחי". בשנת תרפ"ט-1929 התמנה למנהלו של תלמוד תורה (בית ספר יסודי) "מזרחי" (במקום יעקב אנגל, שהיה למפקח בתי הספר של התנועה). הוא שימש בתפקיד זה במשך 13 שנה, עד יום מותו.

השכלתו הקלאסית המקיפה ובקיאותו התורנית השתלבו ובאו לידי ביטוי במפעל חייו: ספרי היסוד של ההיסטוריה הקלאסית (יוון ורומא), מתורגמים מהמקור עם מבואות, הערות ומפתחות. בחייו התפרסמו תרגומיו לכתבי הרודוטוס, "על החינוך" לפלוטרכוס, "גרמניה" לטקיטוס, ספר מקבים ד' (במהדורת הספרים החיצוניים של אברהם כהנא) וכרך א' של "קדמוניות היהודים" ליוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאוויוס) – כולם בהוצאת ראובן מס. לאחר מותו ראה אור כרך ב' של "קדמוניות" וכן "חיי שנים-עשר הקיסרים" לסווטוניוס. באפרטוס שצירף לתרגומיו כלל השוואות עם מקורות היסטוריים, ובהם בפרט דברי חז"ל והספרות העברית העתיקה.

לימים, בחגיגת יובלו השישים, סיפר:

עד שנתי ה-26 למדתי אצל אבי, ז"ל, גפ"ת. הוא לא הרשה לי לעזוב את הבית וללמוד באוניברסיטה עד שהיה בטוח, שאשאר נאמן לרוחו. וכשהתחלתי לומד לשונות קלאסיות והיסטוריה וראיתי את הקשרים שבין היהדות והיוונות עלה בדעתי לאסוף באופן שיטתי כל המשותף בין היהדות והיוונות. לא חשבתי אז על תרגום. חשבתי על עוד עבודה אחת: להוציא את הפירושים לתנ"ך של אבות-הכנסייה, שחיו בארץ-ישראל. כשהצעתי תוכנית זו לפני מורי דוד-היינריך מילר הבטיח ליתן לי את כל האפשרות לפרסם עבודה זו. בינתיים מת מילר [1912] ופרצה המלחמה [1914]. כל התקוות נתבטלו. וכשזכיתי ועליתי לירושלים הייתה דרכי הראשונה לספרייה הלאומית. רציתי לראות אם נמצאים בתוכה הספרים הדרושים לעבודה זו. לא מצאתים. התחלתי, איפוא, עובד בתרגום הספרות היוונית הקלאסית ואת ה"השוואות" אני נותן בהערות. נִגשתי לעבודה זו אחרי הכנה רבה.
שור נודע כמתרגם דייקן וכאדם ענוותן. בשנת תרצ"ו-1936 זכה בפרס לתרגום ספרות מדעית מטעם מוסד ביאליק, על תרגומיו להרודוטוס וטקיטוס. ועדת השופטים קבעה בנימוקיה כי שור

הרגיש הרגשה אמיתית באחריות המתרגם… עבודה תרגומית היא מוצלחת רק כשהיא נעשית מתוך רגש-הכבוד למקור, ורגש זה – אולי במידה נפרזת – אנו מוצאים בכל שורה ושורה מתרגומיו של ד"ר שור. הוא השתדל ככל האפשר לשמור על טיב הסגנון של המחברים שאותם הוא מתרגם, ובמקרה של תרגום טקיטוס ביחוד, זכה להכניס לתוך העברית שלו הרבה מהצמצום והקפדנות של הלשון הלטינית השנונה והמצומצמת, שבה מצטיין המקור.
… [על התרגום הוסיף שור] הערות רבות ומפורטות העלולות להקל על הבנת המקור (שהוא לפעמים קשה וסתום), וגם להעמיק ולהרחיב את ידיעותיו של הקורא. המבוא לפרשת "גרמניה" הוא מחקר קובע ברכה בפני עצמו.
אלכסנדר שור מת מיתה חטופה בירושלים ב-6 במרץ 1943, בגיל 62. נקבר בבית הקברות בהר הזיתים. הותיר תרגומים ועבודות מדעיות בכתב יד, שכמה מהם ראו אור לאחר מותו.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
סגירת תפריט