הלל הרשושנים

הלל הרשושונים – בלשן ותשבצאי, מחיה ומחדש 1896-1993

 הלשונאי הלל הרשושנים הוא אחת הדמויות המיוחדות בהיסטוריה של תחיית השפה העברית. הוא פעל בתקופת התחייה הלאומית של העם היהודי והיה פעיל בהפיכת השפה העברית לשפה מודרנית ויומיומית.

הוא היה מורה, סופר ומשורר ושאף להנחיל את העברית לדור הצעיר דרך הוראה וכתיבה.

כמו אליעזר בן-יהודה, הלל הר שושנים עסק בהמצאת מילים חדשות מתוך רצון להעשיר את אוצר המילים ולהתאימו לצרכים של החברה המודרנית.

כתב יצירות שתרמו להתפתחות הספרות העברית, שירים, מאמרים ופרוזה. בפעילותו הצליח לשלב בין העברית המקראית לבין הצרכים המודרניים של תקופתו.

למרות שהוא פחות מוכר מדמויות כמו אליעזר בן-יהודה, תרומתו של הלל הרשושנים הייתה משמעותית בביסוס העברית כשפת דיבור וכתיבה בקרב העם היהודי בארץ ישראל ובתפוצות.

הלל הרשושנים נולד בויז'ניץ בשנת 1896בשם הלל רוזנברג, נצר למשפחות רבניות ידועות וקרוב משפחתו של הסופר האידי הנודע איציק מאנגר.

החלטתו להיות מורה לעברית הביאה אותו לנסוע ללבוב ללמוד בסמינר למורים. לאחר סיום לימודיו, כעבור שנתיים, היה מורה לשפה העברית ולמקצועות היהדות במספר רב של בתי ספר: בצ'רנוביץ, זסטבנה, גורה הומורה, קולומיאה ועוד.

בשנת 1922, זמן קצר לפני פטירתו של בן-יהודה בירושלים, נודע לו על ייסוד "גדוד מגיני השפה" בארץ ישראל. הוא החליט לייסד את הסניף הגלותי של "גדוד מגיני השפה בצ'רנוביץ" והיה נשיאו.

באפריל 1933  יצא מרומניה אל ארץ ישראל כעיתונאי היוצא לסקר את המכבייה השנייה ונשאר בארץ ישראל. עוד ברומניה נמנה עם חסידי זאב ז'בוטינסקי ובארץ עבד כמגיה בעיתון "העם" שהופיע מטעם התנועה הרוויזיוניסטית ולאחר מכן בממשיכו  "הירדן" בעריכת בנציון נתניהו, ובו פרסם בשנת-1935 תשבץ ראשון. הצטרף כמגיה ל"ידיעות אחרונות " מיום הקמתו. בנוסף לעבודתו בעיתונים, הקים בתל אביב, ברחוב בלפור 29, בית ספר פרטי לעברית, "בית הלל".

ב-1938 נישא לתלמידתו לעברית, הינדה שטרום, שעברתה את שמה הפרטי לעפרה. לזוג נולדו שני בנים.

בשנות ה-40 וה-50 של המאה העשרים היה נציג העיתונות ב"ועד הלשון העברית "ערך, הגיה וסגנן ספרים רבים.

הרשושנים הוא מחדשן של מילים עבריות רבות תחדישים, מילה שאף היא מחידושיו. לשם פרסום תחדישיו והטמעתם חיבר ופרסם ב"ידיעות אחרונות" יותר מ-5,000 תשבצים.

לא כל תחדישיו של הרשושנים התקבלו, אך רבים מהם הפכו לחלק אינטגרלי של השפה ודוברי העברית משתמשים בהם, לרוב מבלי לדעת מי המציאם. בין התחדישים של הרשושנים נמנות המילים: תקרית, יבואן, יצואן, תחבולן, תפאורן, תפוד, אכיל, חדיר, הפיך, זמין, להטוטן, צנחן, מלחין, תקרובת, תמליל, מחירון ועוד.

כ-15,000 תשבצים חיבר הלשונאי הרשושנים והם פורסמו בעיתונים רבים, החל משנת 1935 ועד למותו. תפיסת עולמו היתה שהתשבץ, כמו סיפור או שיר, הוא כלי להחדרת תחדישיו מצד אחד, אך מטרתו גם חינוכית, החזרת השימוש בשפה העברית, לימוד ערכי תורה והכרת ארץ ישראל.

הלל הרשושנים נפטר בשנת 1993, בגיל 96, ונקבר בבית העלמין בחולון.

שני בניו, יוסי הרשושנים (1939–2010) ושילֹה הרשושנים, פעלו גם הם בתחום: יוסי פרסם במשך 40 שנה (עד מותו) ב"ידיעות אחרונות" את חידת אותיות ומספרים ושילה הרשושנים המשיך, לאחר מות אביו, לפרסם תשבצים במדור שלו בידיעות אחרונות. בנו של שילה, יואב, נהרג בלבנון בשנת 1994.