אלכסנדר שפיגלבלט

אלכסנדר שפיגלבלאט נולד בעיר קמפולונג ברומניה. אביו, שמואל שפיגלבלאט, היה בן למשפחת שענים. שפיגלבלאט למד ב"חדר" ובגימנסיה ממלכתית. בין השנים 1941-1944, בעת מלחמת העולם השנייה, נשלח עם משפחתו לטרנסניסטריה. את רוב שהותו שם העביר עם משפחתו בעיירה קופייגורוד עד השחרור ב- 22 במרץ 1944

אחרי השחרור מהמחנות עבד כצורף ואחר כך למד ספרות רוסית באוניברסיטת בוקרשט. בין השנים 1954-1958 היה מרצה בחוג לספרות רוסית באוניברסיטה זו ובבית הספר לספרות ולביקורת ספרותית ע"ש מיכאי אמינסקו בבוקרשט. בשנת 1964 עלה לישראל והתיישב בפתח תקווה. בין השנים 1971-1998 היה (לצדו של אברהם סוצקבר) מזכירה של מערכת הרבעון הספרותי ביידיש "די גאלדענע קייט" שהופיע בתל אביב.

אלכסנדר היה חבר במערכת כתב העת ביידיש "איקוף בלעטער", שנסגר ב-1963, ובדפים ביידיש של "כתב העת של הפדרציה של הקהילות היהודיות". בישראל שימש כתב בעיתון ביידיש "לעצטע נייעס" ובעיתון ברומנית "ויאצה נואסטרה". השתתף בספר היובל לשלמה ביקל בשנת 1969. תרגם מעברית לשפות אחרות.

ב-1984 זכה בפרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש.

ספרים
קובצי שירים
1952 – היימלאנד – (מולדת) מלוכה-פארלאג פאר ליטעראטור און קונסט, בוקרשט
1969 – אומרויקע אותיות (אותיות לא שקטות), המנורה, תשכ"ט
1973 -פאפירענע זעגלען (הפלגות מנייר), די גאלדענע קייט
1979 – וואלקענברעמען,(גבות של עננים) די גאלדענע קייט
1997 – נשמה ליכט (נר נשמה)
1997,1998 – אין געלן צווישנליכט פון ערב-רעגן, (בדמדומים הצהובים שלפני הגשם) לידער 1964-1997
2007 – גרינער אומעט (עצבות ירוקה), ליוויק פארלאג, ת"א
2009 – געטונקען אין האניק-צער, לידער 2005-2009, בית שלום עליכם, ת"א (טבול בדבש הצער)
רבים משיריו תורגמו לשפות אחרות – עברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, רוסית, רומנית.