יעקב גרופר

גרופר נולד בקיץ 1890 במיכאילן (Mihăileni) שבמולדובה, רומניה. למד משפטים באוניברסיטת יאשי. ב-1908 החל לכתוב שירה ברומנית, בגרמנית ובעיקר ביידיש, והוא נחשב לאחד מחלוצי שירת היידיש ברומניה. היה ממשתתפי ועידת צ'רנוביץ (1908). ב-1914 היה, לצד אברהם לייבה זיסו וראובן רובין, חלק מקבוצת אנשי רוח שנאבקו למען ספרות יידיש, והוציאו לאור את הירחון "ליכט" (יידיש: "אור"). החל מאותה שנה החלו להדפיס משיריו בכתבי עת בווילנה, בלבוב, בבוקרשט ובלונדון. חלק משיריו תורגמו לרומנית.

מ-1914 הופיעו שיריו בירחונים ובשבועונים בווילנה, בלבוב, בבוקרשט ובלונדון, כמו גם באנתולוגיות ובכרך "אין שאָטן פֿון אַ שטיין" (1934). בנוסף, ערך אוסף משירי י.ל. פרץ (1915).

התגורר בברלין עד עליית הנאצים לשלטון.

כיהן כיו"ר מחלקת היידיש בהתאחדות הסופרים של רומניה.

ב-1964 עלה לישראל, ערירי, והתגורר ברחוב מיכאל בחיפה. נפטר ב-1968 בעת ששהה בברלין המערבית, לשם נסע כדי למכור נדל"ן שהיה בבעלותו. הובא לקבורה בבית העלמין בחיפה. בן 78 במותו.

גרופר הותיר אחריו ירושה של כמיליון לירות, שמחצית ממנה הקדיש למספר מטרות ספרותיות: הוצאת כל יצירותיות הספרותיות בישראל ביידיש ובתרגום עברי; הוצאת אנתולוגיה של כתבי משוררים וסופרים יהודים, והקמת קרן פרסים על שמו. כן נוסדה קרן על שמו שמטרותיה פרסום ספריו והענקת פרסים על שמו מטעם קרן קיימת לישראל והתאחדות עולי רומניה למחברי עבודת מחקר, דברי ימי יהדות רומניה או יצירה אחרת המתייחסת ליהדות רומניה (הפרס הוענק לראשונה ב-1971 לשלמה ביקל וחיים רבינזון).

לדברי המשורר וחוקר השירה עזרא פליישר, שהיה ידידו, גרופר "היה המשורר האידי הגדול ביותר של יהדות רומניה. יהודי רומניה, מזקן ועד טף, הכירוהו והעריצוהו ואף בין הגויים זכה להוקרה רבה".

ספריו
אין שאָטן פֿון אַ שטיין, בוקרשט: פארלאג שלום עליכם, 1934. (שירים)
שירים נבחרים / געקליבענע לידער, תל אביב: התאחדות עולי רומניה בישראל; אשקלון: הוועדה המטפלת בעזבונו של יעקב גרופר, תשל"ו 1975. (עברית ויידיש עמוד מול עמוד)

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
סגירת תפריט