בוגקוב
באוגוסט 1942 הובאו מטראנסניסטריה לבוגאקוב כמה מאות מגורשים יהודיים שמוצאם היה מרומניה ובעיקר מבוקובינה. כמפקד המחנה שימש מיינדל ,(MeinLll) איש ה-ס.ס. שהיה כפוף ל-הניג . מפקד המשטרה הגרמנית באזור, ולסגנו קרושקא .(Kroska) מפקד המחנה צ'יקוב .(Ciukow) (ע' ניימירוב -.(Niemirow היהודים שוכנו באורוות, ובהן שכבו על האדמה. המקום הוקף גדר תיל. ניתנה להם מנת אוכל שהיתה מורכבת ממרק אפונה וממאה גראם לחהם ליום. בעונת הקיץ עבדו בכביש, ובחודשי החורף בהסרת השלג מעל הכבישים. הזקיפים ומפקחי העבודה עינום ללא הרף. לעבודת הכפייה נשלחו גם החולים. מספרם הלך וגדל מדי יום ביומו, אף בקרב הצעירים. בגדיהם ונעליהם, שבהם  באוגוסט, שוב לא שימשו להם, כי בלו מהר מרוב המאמץ, ולא עמדו בפני הקור העז בחורף. האנשים אולצו לעבוד עטופים בסחבות. במחצית החודש ספטמבר 1942 נערכה "האקציה" הראשונה, שבה נהרגו ילדים, זקנים ובלתי- כשרים לעבודה. מיד לאחר "אקציה" זו, ב21- בספטמבר, הועבר לבוגאקוב חלק מן המגורשים מניימירוב. מספר קשישים, שלא נורו בשעת ה"אקציה", לא החזיקו מעמד במשטר העבודה החמור, וכעבור זמן קצר נספו כולם. באחד הימים הראשונים של חודש פברואר 1943, בשעות הבוקר, נכנסו כוחות משטרה ממונעים למחנה. מבין המגורשים נבחרו כל בני 40 ומעלה, וכן החולים והדלים שהיו עטופים בסחבות ויחפים. השיירה יצאה ל-צ'וקוב (ע"ע) ושם, סמוך לכפר, הושמדו. כעבור יומיים, ב4- בפברואר 1943, הועברו היהודים שנותרו בבוגאקוב לזארידניעה ,Zarudnyce) ע"ע).