גְרוֹסוֹלוֹבוֹ

היום: Velikaya Mikhailovka

גרוסולובו ,(Grosolovo) עיירה במחוז טיראספול – ,(Tiraspol) כ35- ק"מ מעיר-המחוז.
תאריך הכיבוש בידי הצבא הגרמני-רומני : 7 באוגוסט 1941.
ב14- באוקטובר 1943, לאחר סגירתו של מחנה ואפניארקה ,(Vapniarca) הועברו לגרוסולובו 564 אסירים פוליטיים שהוחזקו שם קודם לכן.
כעבור שבועות אחדים הובאו לגרוסולובו מספר מגורשים שהיו קודם במחנה עונשין סליווינה .(Slivina) בבואם לעיירה לא נמצאו בה יהודים מקומיים. שכן המשפחות היהודיות, שישבו במקום לפני המלחמה – מהן שנמלטו אחר נסיגת הסובייטים ומהן שנהרגו בידי הגרמנים לאחר כיבוש המקום. לאחר מכן נותרו עוד מתי מספר שהועברו ע"י הרומנים לגיטאות או למחנות שהוקמו ע"נ בוג.
נותר בעיירה בזמן ההוא בית עלמין יהודי שלא נפגע. בגרוסולובו הוקם מחנה בפיקודו של קולונל מוטורא ,(Motora) אשר הביא את האסירים ממחנה ואפניארקה שבו היה מפקד בששת החודשים האחרונים לקיומו. היה זה איש הגון וישר, שהורד מדרגת קצין קרבי למפקד מחנה, עקב סירובו למלא פקודה שהיתה מנוגדת למצפונו. הוא העניק לאסירים היהודיים הקלות שלא היו נהוגות במחנות אחרים. האסירים, שמוצאם היה מכל אזורי רומניה, אוכסנו במחסן טבק לשעבר. המחנה הוקף גדר תיל ונשמר ע"י משמר רומני מזוין.
היהודים הועסקו בעבודות חקלאיות שונות, ותמורתן קיבלו צורכי מזון. יושבי המחנה ארגנו בית תמחוי שבו ניתנו ארוחות לכולם, ואף לבלתי-מסוגלים לעבודה מחמת מחלת השיתוק שבה לקו בואפניארקה (ע"ע).
בין המגורשים היו רופאים רבים שהגישו עזרה רפואית לחבריהם.
כבמחנה שממנו באו, כן הקימו האסירים בגרוסולובו הנהגה פנימית שאושרה בידי מפקד המחנה. הנהק, זו פעלה בשני מישורים : חלק ממנה קיים את המגע עם המפקד, ארגן את העבודה, חילק את העזרה שהגיעה מבחוץ וכו', בעוד שהחלק השני של ההנהגה היה פוליטי, וקיים בחשאי קשר מחתרתי עם הארגונים המוליטיים ברומניה שעמם נמנו האסירים.
מלבד הסיוע, שהגיע לגרוסולובו מוועדת העזרה בבוקארשט, קיבלו יושבי המחנה גם חבילות אישיות מקרוביהם ברומניה ומשלוחים קיבוציים ששוגרו אליהם מטעם ארגוניהם.
בגרוסולובו הוסיפו היהודים לטפח פעילות תרבותית והסברה פוליטית כפי שנהגו במחנה הקודם. תנאים אלה אופשרו בראש וראשונה הודות ליחסו של מפקד המחנה, קולונל מוטורא לא זו בלבד שהעניק ליהודים חופש רב, כי אם אף הגן עליהם מפני פגיעות מבחוץ. הוא הוא שהציל את כל יושבי המחנה מהשמדה, משהוזמן להתייצב לפני המשטרה הגרמנית, כדי לסייע לה לחסל את המחנה ע"י "אקציה". בלילה שלפני התאריך שנקבע לפעולה, יצא קולונל מוטורא בראש יושבי המחנה את המקום. אחר הליכה של עשרות קילומטרים דרך שדות הגיעו ל-טיראספול ב19- למארס 1944 בשעות הצהרים. במקום זה דאגו נציגי ועדת העזרה בבוקארשט להעברתם לגדתו המערבי של הדנייסטר באותו לילה, ומשם לטיגינה .(Tighina) בעיירה זו נאלצו לשהות עשרה ימים, ובה שוב עמדה להם חסותו של מוטורא שליווה אותם ונתן להם חופש תנועה במקום. באותם הימים נתפשו שניים מאנשי הקבוצה בידי משמר ס.ס. ברחובות העיירה והובאו למיפקדה הגרמנית המקומית, מיד התייצב בה מוטורא, והודות להתערבותו הנמרצת שוחררו בני חסותו..
עם תום ימי ההמתנה יצאה קבוצת האסירים ברכבת למחנה טארגו-ז'יו שברומניה.  בצילום: תמונת עץ מלאכת יד שנוצרה בגרוסולובו


Shattered! 50 Years of Silence History and Voices of the Tragedy in Romania and Transnistria Personal Testimony: Ihiel Benditer