גוֹרַיי
גוריי ברומנית: Gorai, כפר במחוז מוגילב נפת קופייגורוד כ11- ק"מ מדרום לעיר-הנפה.
הצבא הגרמני-רומני כבש את המקום במחצית השנייה של חודש יולי 1941.
באוקטובר 1941 הובאו לכפר 900-800 יהודים שגורשו מבוקובינה והועברו קודם לכן דרך אטאקי (Atachi) למוגילב.
בבוא המגורשים לגוריי נמצאו במקום שתיים או שלוש משפחות יהודים מקומיות. אף לפני המלהמה ישבו בכפר יהודים מועטים בלבד. במקום לא היו לא בית כנסת ולא בית עלמין יהודי.
הכפר היה כפוף לתחנת הז'אנדארמים הרומנית בלוצ'ינץ, במרחק של 4 ק"מ מצפון לכפר. בגוריי שלטו אנשי המיליציה האוקראינית שרדפו את היהודים ושרדום לעתים קרובות.
כעבור שבועות מספר הועברו הלק מן המגורשים למקומות אחרים במחוז שארגורוד לוצ'יץ', מוראפה (Murafa) ועוד.
המגורשים בגוריי הועסקו בעבודות כפייה שונות : כריית תעלות בכפר ובסביבה, טעינת עצים על קרונות הרכבת בבית הנתיבות הסמוך, ואילו בעלי המלאכה נשלחו לגדודי עבודה במקומות שונים. כל העבודות בוצעו בפיקוח ז'אנדארמים רומניים. המגורשים לא קיבלו תמורת עבודתם לא שכר ולא דברי אוכל. המשגיחים עינו את הפועלים היהודיים גם בשעות העבודה. קבוצות יהודים נשלחו מגוריי אף למחנות גרמניים באזור נהר בוג.
מספר יהודים מכרו את חפציהם תמורת מצרכי מזון. אחרים מצאו עבודה בקולחוז וקיבלו תמורתה מזון. אולם רוב המגורשים נהפכו לפושטי יד או לקטו בשעות הלילה תבואה או ירקות מן השדה תוך סכנה שייתפשו, ואנשי המיליציה יירו בהם בו במקום.
המגורשים הורשו להתאכסן כרצונם. בעלי אמצעים, אם הביאו אתם כסף ואם קיבלוהו תמורת מכירת חפצים, השתכנו אצל איכרים. ומספר משפחות שכרו להן חדר יחדיו. האחרים הצטופפו בבתים חרבים ועזובים.
היהודים במקום בחרו בנציג, שקיים את הקשר עם הוועד היהודי בלוצ'ינץ. כדי לקבל דרכו את הסעד שנשלח ליהודים בגוריי מטעם ועדת העזרה בבוקארשט. אולם העזרה הכספית, שהוקצבה ליהודי גוריי לא הגיעה לידיהם, אלא במארס 1943.
בשנה השלישית של הגירוש הירשו היהודים בגוריי להקים משטרה משלהם.
בגוריי לא הוקם כל מוסד סיוע לטובת היהודים. זמן קצר בלבד קיבלו עזרה רפואית מידי רופא יהודי מבוקארשט, שגויס לעבודת כפייה במקצועו באורח זמני.
מפאת העדר תנאי גהות פרצו כעבור זמן קצר מהלות מדבקות, וביניהן טיפיס הבהרות, שהפיל  חללים רבים במיוחד בין הקשישים והילדים. הרעב והקור הוסיפו והעלו את שיעור התמותה בעיקר בחורף הראשון. הגוויות נקברו בקבר אחים בבקעה, לפי הוראות המיליציה האוקראינית.
בסתיו 1943 החלו קבוצות פארטיזאנים חודרות לכפר בשעות הלילה, הם תקפו את אנשי המיליציה האוקראינית ששיתפו פעולה עם השלטונות וביצעו מעשי חבלה. הפארטיזאנים קיימו קשר עם היהודים, עודדו אותם ומסרו להם על ההתקדמות בחזית.
הסטאטיסטיקה של ועדת העזרה בבוקארשט ממארס 1943, מנתה בגוריי 94 יהודים, מגורשים ומקומיים. לפי רשימת הז'אנדארמיה הרומנית היו במקום ב1- בספטמבר אותה שנה 83 מגורשים, כולם מבוקובינה.
במחצית מארס 1944 שבו הכוחות הסובייטיים וכבשו את האזור. כל היהודים יוצאי צבא גויסו. אולם כעבור זמן מה שוחררו המגורשים, ויצאו לדרכם לבתיהם. הם ההלו חוזרים בחודש מאי 1944.