טאטארובקה
טאטארובקה ,(Tatarovca) נפר במחוז באלטה (Balta) נפת אובודובקה ,(Obodovca) כ6- ק"מ מדרום-מעיב לעיר-הנפה.
הצבא הגרמני-רומני כבש את טאטארובקה בסוף יולי 1941.
בנובמבר 1941 הובאה למקום שיירה בת 1,200 יהודים מבאסאראביה ומבוקובינה, לאחר שעברה את הדנייסטר על-יד קוסאוץ-יאמפול.
טאטארובקה היתה כפופה לתחנת הז'אנדארמים באובודובקה. משם באו מדי פעם בפעם ז'אנדארמים לפקוד את המגורשים בטאטארובקה. כן הופיעו בטאטארובקה ז'אנדארמים מציבולובקה (Tibulovca) כפר במרחק של כ5- ק"מ מערבה. הז'אנדארמים משני המקומות באו אל המגורשים למטרות עינויים ושוד, אולם חמורים מאלה היו התעללויותיהם של אנשי המיליציה האוקראינית המקומית, ובעיקר של מפקדם, קאזאקיוויץ ,(Kazakievici) שרצח יהודים רבים במו ידיו. כל יהודי שסירב למסור את שארית רכושו נורה במקום. בכפר שוכנו המגורשים באורוות, שבהל פרצה מגפת טיפוס הבהרות מיד לאחר בואם. בחורף הראשון קצרו בהם המחלות, הרעב והקור והפילו את רובם. 300–200 המגורשים הנותרים כרו כמה בורות גדולים כקברי אחים סמוך למחנה, ובהם קברו את הוריהם, ילדיהם ואחיהם שנספו. באביב 1942 פלשו הפארטיזאנים שפעלו בסביבה ל-טאטארובקה. במצוך עליהם הקיפו הז'אנדארמים את הכפר והעבירו את המגורשים ל-פאווליבקה ,Pavlovca כמר במרחק של כ12- ק"מ מדרום-מערב ל-טאטארובקה.
בסתיו אותה שנה הצליחו המגורשים – בעזרת הוועד היהודי ב-אובודובקה – להשיג הסכמת השלטונות לשיבתם לטאטארובקה כדי להימלט מציפורני זאהארוב ,(Zaharov) ראש המיליציה האוקראינית באזור. יהד אתם הגיעו לטאטארובקה גם המגורשים המועטים שנותרו באותו מקום. הפעם, מאחר שפחת מספרם בהרבה, שוכנו היהודים בבתיהם של האיכרים. מיד עם בואם נשלחו הגברים הכשרים לעבודה, לכריתת עצים ביער זאבוקרישקה (Zabokri5ka) במרחק של כ15- ק"מ מן הכפר, שבו נשארו עד לדצמבר 1942. באביב 1943 נשלחו רוב ריבם למהנות העבודה הגרמניים שע"נ בוג : טריהאטי ,(Trihati) וארווארובקה Varvarovca סליווינה ,(SIivina) ניקולאייב (Nicolaev) ועוד.
רבים מהם שוב לא חזרו ממחנות אלה. אלה שנותרו בטאטארובקה, בעיקר וקנים, נשים וילדים, התקיימו מעבודתם אצל האיכרים ומן העזרה המועטת שקיבלו מוועדת העזרה ב-בוקארשט באמצעות הוועד היהודי ב-אובודובקה.
הסטאטיסטיקה של וועדת העזרה מנתה בטאטארובקה 350 מגורשים במארס 1943. לפי העדויות, שנתקבלו מפי המגורשים, היה מספרם 200–150 באותה העת. במחצית מארס 1944, משכבשו הכוחות הסובייטיים את המקום מחדש, נמצאו בטאטארובקה כ120- מגורשים, שיצאו לעבר רומניה בעיקבות הצבא האדום.
הצבא הגרמני-רומני כבש את טאטארובקה בסוף יולי 1941.בנובמבר 1941 הובאה למקום שיירה בת 1,200 יהודים מבאסאראביה ומבוקובינה, לאחר שעברה את הדנייסטר על-יד קוסאוץ-יאמפול.
טאטארובקה היתה כפופה לתחנת הז'אנדארמים באובודובקה. משם באו מדי פעם בפעם ז'אנדארמים לפקוד את המגורשים בטאטארובקה. כן הופיעו בטאטארובקה ז'אנדארמים מציבולובקה (Tibulovca) כפר במרחק של כ5- ק"מ מערבה. הז'אנדארמים משני המקומות באו אל המגורשים למטרות עינויים ושוד, אולם חמורים מאלה היו התעללויותיהם של אנשי המיליציה האוקראינית המקומית, ובעיקר של מפקדם, קאזאקיוויץ ,(Kazakievici) שרצח יהודים רבים במו ידיו. כל יהודי שסירב למסור את שארית רכושו נורה במקום. בכפר שוכנו המגורשים באורוות, שבהל פרצה מגפת טיפוס הבהרות מיד לאחר בואם. בחורף הראשון קצרו בהם המחלות, הרעב והקור והפילו את רובם. 300–200 המגורשים הנותרים כרו כמה בורות גדולים כקברי אחים סמוך למחנה, ובהם קברו את הוריהם, ילדיהם ואחיהם שנספו. באביב 1942 פלשו הפארטיזאנים שפעלו בסביבה ל-טאטארובקה. במצוך עליהם הקיפו הז'אנדארמים את הכפר והעבירו את המגורשים ל-פאווליבקה ,Pavlovca כמר במרחק של כ12- ק"מ מדרום-מערב ל-טאטארובקה.
בסתיו אותה שנה הצליחו המגורשים – בעזרת הוועד היהודי ב-אובודובקה – להשיג הסכמת השלטונות לשיבתם לטאטארובקה כדי להימלט מציפורני זאהארוב ,(Zaharov) ראש המיליציה האוקראינית באזור. יהד אתם הגיעו לטאטארובקה גם המגורשים המועטים שנותרו באותו מקום. הפעם, מאחר שפחת מספרם בהרבה, שוכנו היהודים בבתיהם של האיכרים. מיד עם בואם נשלחו הגברים הכשרים לעבודה, לכריתת עצים ביער זאבוקרישקה (Zabokri5ka) במרחק של כ15- ק"מ מן הכפר, שבו נשארו עד לדצמבר 1942. באביב 1943 נשלחו רוב ריבם למהנות העבודה הגרמניים שע"נ בוג : טריהאטי ,(Trihati) וארווארובקה Varvarovca סליווינה ,(SIivina) ניקולאייב (Nicolaev) ועוד.
רבים מהם שוב לא חזרו ממחנות אלה. אלה שנותרו בטאטארובקה, בעיקר וקנים, נשים וילדים, התקיימו מעבודתם אצל האיכרים ומן העזרה המועטת שקיבלו מוועדת העזרה ב-בוקארשט באמצעות הוועד היהודי ב-אובודובקה.
הסטאטיסטיקה של וועדת העזרה מנתה בטאטארובקה 350 מגורשים במארס 1943. לפי העדויות, שנתקבלו מפי המגורשים, היה מספרם 200–150 באותה העת. במחצית מארס 1944, משכבשו הכוחות הסובייטיים את המקום מחדש, נמצאו בטאטארובקה כ120- מגורשים, שיצאו לעבר רומניה בעיקבות הצבא האדום.