טאלאלאייווקה
בטאלאלאייווקה הוקם מחנה עבודה, שאליו הובאו באוגוסט 1942 מספר מגורשים מטראנסניסטריה, רובם יוצאי בוקובינה. במחנה הוחזקו גם יהודים אוקראיניים.
בראשית ינואר 1943 הועברו לטאלאלאייווקה עוד מספר מגורשים ממחנה נאראייווקה ,(Narajewka) בריחוק של כ 20 ק"מ מצפון-מערב לטאלאלאייווקה. בעת ההיא נמצאו בטאלאלאייווקה כ 350 איש. לאחר חיסול מחנה איוואנגורוד (Iwangorod) בספטמבר
1943 הובא לטאלאלאייווקה גם חלק משרידי מחנה זה. היהודים גרו באורווה שהוקפה גדר תיל. בקיץ עבדו בכביש ובחורף בהסרת השלגים. בליל ראש השנה ובליל יום הכיפורים, ב-תש"ג ובתש"ד (ב 1942 וב 1943 ), ערכו יושבי המחנה תפילה בציבור, ואחד מהם עבר לפני התיבה. הלז ערך גם קידושין בין אשה מקומית ובין אחד המגורשים שאשתו הראשונה ובנו נהרגו.
ה"אקציה" הראשונה נערכה ב-ט' בספטמבר 1942. יחידת ה-ס.ס. רצחה בה 30 מגורשים- זקנים וילדים. "אקציה" אחרת בוצעה באפריל 1943, שעה שנערכו מעשי רצח המוניים גם בשאר המחנות הגרמניים.
בדצמבר 1943 נודע ליושבי המחנה, כי בקראסנופולקה (Krasnopolka) התקיימה "אקציה" גדולה, וכי "אקציה" דומה עומדת להיערך אף בטאלאלאייווקה במחצית החודש. רבים מבין המגורשים נבהלו והחליטו להתאבד מיד. בליל 12/13 בדצמבר הצליחו 21 איש לחתוך את חוטי התיל ולהימלט. אולם השומרים הבחינו בדבר, רדפו אחריהם וירו באחדים מהם. יתרם התחבאו אצל איכרים. מקום מחבואם של אחדים מהם נודע, והם הוחזרו למחנה ונורו. יהודים ספורים בלבד נותרו בחיים, והגיעו לאזור הרומני כעבור זמן מה.מיד לאחר מעשה הבריחה "חוסל" מחנה טאלאלאייווקה וכל המגורשים, שמרדו בו באותו יום, הוצאו להורג.

 

כביש ויניצה – אומן