טרידובי
טריבודי ,(Tridubi) כפר במחוז גולטה. במאי 1943 נשלחו 200 יהודים ממחנה לאסירים פוליטיים, ואפניארקה ,Vapniarca לטריבודי, לאחר שוועדת מיון קבעה, כי נכלאו באותו מחנה ללא הצדקה.
מוצאם היה מהרגאט, מטראנסילוואניה ומבוקובינה. משהגיעו המגורשים לכפר, לא מצאו בו אלא שתי אחיות יהודיות, שהתגוררו אצל משפחה נוצרית ועבדו אצלה תמורת אכסון ואוכל. שתי יהודיות אלה נותרו ממספר יהודים שישבו בטריבודי לפני המלהמה.
בכפר היתה חווה ממשלתית, וביום השני לבואם נשלחו המגורשים לעבודות שונות. העבודה לא התנהלה לפי נורמה מסוימת, כי אם איש איש הורשה לעבוד בהתאם לכוחו וליכולתו. תמורת עבודתם קיבלו מצרכי מזון באותה כמות ובאותה איכות, כשם שקיבלו שאר העובדים בחווה. הם שוכנו באורוות החווה.
למגורשים ניתן חופש תנועה בתחומי הכפר, אולם נאסר עליהם לצאת אותו.
המגורשים הקימו ועד שארגן שירות רפואי בעזרת מספר רופאים, שנמצאו ביניהם, ואף התקין חדר בעל מספר מיטות לשם אשפוז חולים.
כבואפניארקה כן כוננו המגורשים בטריבודי, נוסף על הוועד הרשמי, שקיים את הקשר עם השלטונות, ועד נוסף. מחתרתי, שמילא את התפקידים הפוליטיים. הוועד החשאי בא במגע עם ארגוני המהתרת ברומניה, שעם חבריהם נמנו מספר מגורשים. אליהם הגיעו משלוחי העזרה ששוגרו להם.
בספטמבר 1943 הודיעו השלטונות למגורשים, כי תיפתח הרשמת מעוניינים בהעברה לטזלצ'ין .Tulcin בתקווה, כי בעיר זו יהיה המשטר נוח יותר, נרשמו 70 מגורשים להעברה. אולם הנרשמים לא הובאו לטולצ'ין, אלא נמסרו לידי הגרמנים ונשלחו למחנה העבודה בטריהאטי ,(Trihati) יחד עם 200 מגורשים אחרים ממחוז גולטה.
בדו"ח של שליח מטעם "מרכז היהודים" בבוקארשט, שביקר במקומות הגירוש בטראנסניסטריה, בתקופה בין 30 בספטמבר לבין 14 באקטובר 1943, נאמר, כי במשך חודש ספטמבר הועברו כל יתר המגורשים מטריבודי לגיטו קריבוז'ה-אוזרו ששכן אף הוא במחוז גולטה.
בסוף דצמבף 1943 ובמחצית ינואר 1944 הוחזרו המגורשים, שמוצאם היה מן הרגאט ומטראנסילוואניה, לרומניה יחד עם אלה שהוחזקו בטריהאטי.
מוצאם היה מהרגאט, מטראנסילוואניה ומבוקובינה. משהגיעו המגורשים לכפר, לא מצאו בו אלא שתי אחיות יהודיות, שהתגוררו אצל משפחה נוצרית ועבדו אצלה תמורת אכסון ואוכל. שתי יהודיות אלה נותרו ממספר יהודים שישבו בטריבודי לפני המלהמה.
בכפר היתה חווה ממשלתית, וביום השני לבואם נשלחו המגורשים לעבודות שונות. העבודה לא התנהלה לפי נורמה מסוימת, כי אם איש איש הורשה לעבוד בהתאם לכוחו וליכולתו. תמורת עבודתם קיבלו מצרכי מזון באותה כמות ובאותה איכות, כשם שקיבלו שאר העובדים בחווה. הם שוכנו באורוות החווה.
למגורשים ניתן חופש תנועה בתחומי הכפר, אולם נאסר עליהם לצאת אותו.
המגורשים הקימו ועד שארגן שירות רפואי בעזרת מספר רופאים, שנמצאו ביניהם, ואף התקין חדר בעל מספר מיטות לשם אשפוז חולים.
כבואפניארקה כן כוננו המגורשים בטריבודי, נוסף על הוועד הרשמי, שקיים את הקשר עם השלטונות, ועד נוסף. מחתרתי, שמילא את התפקידים הפוליטיים. הוועד החשאי בא במגע עם ארגוני המהתרת ברומניה, שעם חבריהם נמנו מספר מגורשים. אליהם הגיעו משלוחי העזרה ששוגרו להם.
בספטמבר 1943 הודיעו השלטונות למגורשים, כי תיפתח הרשמת מעוניינים בהעברה לטזלצ'ין .Tulcin בתקווה, כי בעיר זו יהיה המשטר נוח יותר, נרשמו 70 מגורשים להעברה. אולם הנרשמים לא הובאו לטולצ'ין, אלא נמסרו לידי הגרמנים ונשלחו למחנה העבודה בטריהאטי ,(Trihati) יחד עם 200 מגורשים אחרים ממחוז גולטה.
בדו"ח של שליח מטעם "מרכז היהודים" בבוקארשט, שביקר במקומות הגירוש בטראנסניסטריה, בתקופה בין 30 בספטמבר לבין 14 באקטובר 1943, נאמר, כי במשך חודש ספטמבר הועברו כל יתר המגורשים מטריבודי לגיטו קריבוז'ה-אוזרו ששכן אף הוא במחוז גולטה.
בסוף דצמבף 1943 ובמחצית ינואר 1944 הוחזרו המגורשים, שמוצאם היה מן הרגאט ומטראנסילוואניה, לרומניה יחד עם אלה שהוחזקו בטריהאטי.