סוהה באלקה
(Suha-balca),כפר במחוז ברזובקה (berezovca), בערבה המשתרעת בין אודסה (Odessa) לבין עיר המחוז. הכפר נכבש בידי הצבא הגרמני רומני במחצית אוגוסט 1941. בסוהא באלקה, ששימש סובחוז בעבר, הקימו הרומנים חווה ממשלתית והביאו לעבודה בה 500 יהודים מקומיים ומגורשים שרוכזו קודם לכן בגטאות שבמחוז ברזובקה. מוצאם של המגורשים היה מבאסאראביה, מבוקובינה ומרגאט. השמירה על המחנה הופקדה בידי רב סמל רומני. עובדי הכפייה היהודיים הועסקו בשדה ובחווה, במשך 12 שעות ביום. מי שלא מילא אחרי מכסת העבודה שנקבעה במושבותיהם שכנו בסביבה. הללו באו מידי פעם בפעם לכפר ודרשו מן הז'אנדארמים למסור לידיהם היהודים, לכאורה לצורכי עבודה. אולם למעשה הביאום לכפר גראדובקה (gradovca),ע"ע ורצחום בו.
העובדים שוכנו באחת האורוות שבחווה בתנאים בלתי אנושיים. הם לנו על גבי קש מזוהם, עטופים בסחבותיהם. כמזון היו מקבלים מרק מימי וכעין דייסה מקמח תירס. בתנאים אלו חלו עובדים מספר בטיפוס הבהרות. לא ניתן להם כל טיפול, וגם לא בודדו אותם. משום כך התפשטה מגפה מהר ותקפה כ-100 איש נוספים. בחוששו כי לגרמנים המקומיים יוודע שפרצה המגפה, והם יעלו את החווה באש, לא נקט האחראי הרומני כל צעד לבלימת המחלה, והחולים המשיכו לגור יחד עם הבריאים. רק לאחר שביקר במקום רופא צבאי, שעמד על המצב במחנה, בודדו החולים. הם הוכנסו למרתף, אך לא הוגשה להם עזרה רפואית כלשהי. אף יהודים, שחלו במחלות קלות, כהצטננות, שפעת וכו' הושלכו למרתף התוצאה הייתה שיעור תמותה גבוה מאוד. יהודיה אחת נמלטה מן המחנה והצליחה להתייצב בפני הממונה על המחוז, הקולונל ליאונידא פופ (Leonida-pop) ולמסור לו על המצב בסוהא באלקה.מתוך חשש כי המגפה תתפשט ותתקוף גם את החיילים הרומניים והגרמניים במחוז, הוציא הוראה לתת ליהודים סבון וגם תוספת מזון באותו פרק זמן החלו היהודים את הבסוהא באלקה מקבלים סיוע מהוועד היהודי בברזובקה .
כן הומצאה להם, מלבד חלקם בעזרה שנתקבלה מטעם ועדת העזרה בבוקארשט, גם תוספת מצרכי מזון מצד המגורשים שבגו ברזובקה. לפי רשימת ועדת העזרה בבוקארשט נמצאו במארס 1943 ב- סוהא באלקה. 99 יהודים. בספטמבר, אותה שנה, מונה רשימת הז'אנדארמריה
