סלידי
סלידי- כפר במחוז מוגילב (moghilav) סמוך לכפר המחוז . סתיו 1941 הניחו לקבוצה של כ-400 מגורשים ,יוצאי ואטרה –דורני (vatra-dornei) ו-צ'רנאוץ שהובאו קודם לכן למוגילב ,לעבור לכפר קרוב, סלידי שם שכרו מאיכרים חדרים שתמורתם שילמו בבגדיהם . בכל חדר התגוררו כ-10-15 נפשות. כדי לקיים עצמם, מכרו היהודים את בגדיהם וכל חפץ,שנמצא עדיין ברשותם,לאחר מכן החלו לסחור בסיגריות,גפרורים וכדומה,אותם הבריחו בלילות ממגוליב.נאסר עליהם לעזוב את המקום,ומי שנתפס הוכח קשות,אך רק כאשר איימו עליהם בירייה הוכרחו לוותר על פרנסה זו.הם התחילו לעבוד בשדות הקולחוז וקיבלו תמורתם עבודת אלומת קש בכל ערב.היהודים ניזונו בעיקר מגרעיני חמניות או תבואה שמצאו בשדות ,את מאכלם בישלו על גבי פח שהונח על שתי אבנים ומתחתיהם הבעירו אש באמצאות זרדים. לדוג; מים לכביסה לא היה נמצא. בסוף החורף הראשון פרצה מגפה של טיפוס הבהרות והפילה מספר קורבנות. מי שלא היו עוד ברשותו חפצים לתשלום שכר דירה , הוכרח לעבור ללון בדירים או לולים . בכל דיר או בכל לול התגוררו כ20 משפחות . מדי יום ביומו גוועו אנשים מרעב מקור ומחלות . ראש הכבר היה אוקראיני,ובתחילה הייתה גם המשטרה בידי האוקראינים ,אשר גזלו ורדפו את היהודים .מאוחר יותר הגיעו למקום הז'אנדרמים הרומניים. בסתיו 1942, הוטב מעט המצב.בעלי המלאכה שבין היהודים הלכו לכפרים השכנים,אשר הם שרויים בסכנת נפשות -ועבדו שם כנגרים,כפחחים וכו'. אנשים סרגו עבור נשות האיכרים .באופן כזה,הצליחו לצבור מחדש את הדרוש לתשלום המגורים אצל האיכרים. המגורשים התארגנו ובחרו בוועד וכמה שוטרים יהודים .החל להגיע גם מעט סיוע מטעם ועדת העזרה בבוקראשט. לפני נתוניה, נמצאו במרץ 1943 ב-ס' 377 מגורשים. בסתיו אותה שנה,פחת מספרם ל343. באביב 1943 כאשר נדרשו פועלים לעבודה בבורות הכבול בנסטרווארקה שבמחוז טולצ'ין נלקחו גם הגברים היהודים ,במשפחותיהם נותרו בחוסר כול עד לחזירתם בסתיו הבא. בחודשי החורף של אותה שנה,פקדו הפארטיזאנים את המגורשים והציעו להם לבוא עימם ליער, בהבטיחם להם מקלט גם למשפחותיהם. אולם הנשים המבוגרות חששו ללכת לקראת הלא נודע, והצעירים סירבו להפרד מאמותיהם. לפי נתונים סטטיסטיים של מפקדת הואנדארמריה נמצא בספטמבר 1943 ב-ס' 216 יהודים יוצאי בוקבינה במרס 1944 עזבו הז'אנדארמים הרומנים את הכפר והשאירו מאחריהם את היהודים בתנאי בידוד וסכנה. רבים מהם נמלטו לעבר מוגילב. כמה מן המתנדבים הלאומניים האוקראיינים ששירתו בצבא הגרמני וחזרו לכפר,איימו על היהודים, שיעלו באש את הבתים בהם התגוררו,אך באותו לילה עצמו באו הפארטיזאנים לכפר והרגו את האוקראיינים הללו. חקרו והקלידו: איפרגן ט. ובן שלמה א. אולפנת צביה הרצליה