קאריירה דה פיאטרה (Cariera de apaiatra) מחצבת אבן במחוז טולצ'ין (Tulcin) ע"נ בוג, 35 ק"מ מעיר המחוז ו 8 ק"מ מלאדז'ין .(Ladejin)
לפני מלחמת העולם השנייה היה במקום מחנה עונשין רוסי לנדונים לעבודת פרך על גדתו המערבית של הבוג התנשא סלע טרשי שנוצל לעבודת חציבה, ועל כן נקרא בפי הרומנים: קאריירה דה פיאטרה (מחצבת אבן), בדרך הגישה אל המקום ניכרו עדיין עיקבותיהם של פסי הברזל שעליהם הוסעו קרונות טעונים חצץ. למרגלות הסלע נותרו שרידיהם של שלושה בניינים קטנים שבהם אוכסנו לפנים הנדונים. על גדת הנהר היה בית קברות.
אחר הכיבוש הנאצי נפתח במקום מחנה מעבר למגורשים שדרכו עברו אלפי יהודים מבוקובינה, מבאסאראביה ומן הרגאט. עם הגיעם למחנה הוחזקו האסירים במשך מספר ימים בהסגר תחת כיפת השמיים. בפרק זמן זה עונו ונשדדו, ורק לאחר מכן הורשו להיכנס לבנייני המחנה. השלטון במחנה הופקד בידי שלושה אנשי הלגיון: ראש שירותי ההסגר, לויטנאט ואסילסקו (Vasilescu) לויטנאט אנאקיצא (Enachita) מלגיון הז'אנדארמים בטולצ'ין, וכן רב טוראי פוינארו ,(Poenaru) הממונה על הז'אנדרמים במקום. שלושתם עינו את היהודים באכזריות מיוחדת.
בחודשים יוני-יולי 1942 הובאו למחנה זה שלוש קבוצות של יהודי צ'רנאוץ שמנו יחד כ 4,000 נפש. ביניהם היו גם חולי הנפש שהוצאו מבית המחסה העירוני של צ'רנאוץ. באותו זמן הובאו ל-קד"פ גם 950 יהודי מחוז דורוהוי (,Dorohgi) .
מיד עם הגיעם נמסר לבאים, מביניהם בלט מספרם הרב של אנשי רוח, כי הובאו לטראנסניסטריה על מנת שיושמדו. קצין ההסגר, שמסר הודעה זו, מינה כאחראי לפעולות החיטוי איש גס רוח מבין המגורשים שהיה קודם שומר חולי הנפש ב-צ'רנאוץ. איש זה הצטייד באלה, התעלל ברעיו ושדד אותם.
לבסוף, משהורשו באי המחנה להיכנס למבנים ההרוסים למחצה, שהיו חסרי חלונות ודלתות, הצטופפו 18-14 איש בחדר שמידתו היתה 4 על 5 מ'. בצורה זו הוכנסו 1,800 נפשות לשטח שעשוי היה להכיל עשירית ממספר זה. יתר המגורשים הועברו לכפרים שבסביבה : 1,800 לצ'טוורטינובקה 600 ללאדז'ין ו 600 לאוליאניצה.
המחנה הוקף גדר תיל דוקרני ונשמר בקפדנות על ידי ז'אנדארמים רומניים ושוטרים אוקראיניים. בשעות היום נאסר על האנשים לשהות בבתים. בחוץ לא היה אף מקום מוצל, אף עץ אחד. יושבי המחנה לא יכלו להתרחץ בנהר שזרם למרגלות הגבעה, מפני שמגדתו המזרחית ירו הגרמנים בכל מי שנראה בתוך המים.
מאחר שהמחנה הועד לצורכי מעבר בלבד, לא חויבו המגורשים בעבודת כפייה, אולם גם לא סופק להם כל מזון. ראש הז'אנדארמים במקום, פוינארו, ששוחד בידי היהודים, הרשה לאיכרי הסביבה להביא להם מזון תמורת חפצי המגורשים. אולם לעתים קרובות באו בימי השוק גם הגרמנים, שחנו מעבר לבוג, והחרימו את חפצי הערך של היהודים.
באמצעיהם המועטים ארגנו כמה מבין המגורשים תמחוי לשותפיהם לגורל, שלא נותר להם עוד דבר להחליף, וכך יכלו גם אלה לקבל לפחות מעט מרק חם פעם ביום.
התנאים הירודים, ששררו במחנה, ובפרט בין הישישים וחולי הנפש, הולידו התפרצותה של מגפת טיפוס הבהרות. הכנים שרצו אפילו בעשב שמסביב לשלושת הבתים. לשם הגנה מפני המחלה, וכדי למנוע תגובה חריפה מצד השלטונות, ארגנו המגורשים שירות תברואה בעזרתם של שניים מן הרופאים במקום, ד"ר קסלר (Kaesler) וד"ר מאיר. השירות עסק בניקויים וחיטויים של החולים ושל החדרים. גופותיהם של הנפטרים נזרקו בחשאי לתוך הבוג. לעתים התחמקו הרופאים שבין המגורשים אל מחוץ למחנה והלכו לטפל באיכרי הכפרים הסמוכים, שלא נמצא בהם רופא. תמורת טיפולם קיבלו מצרכי מזון וכן נפט, שהיה דרוש לחיטוי המחנה.
המחזה המחריד ביותר במחנה היה מראיהם של חולי הנפש אשר שוכנו בנפרד בכמה הריסות, שהוקפו בגדר תיל דוקרני למרגלות הגבעה. החולים יצאו מכלאם רדופי רעב וערומים למחצה וקבצו נדבות בתוך המחנה. כמותם כחיות, חיטטו בערימות האשפה והשמיעו יללות בלתי-אנושיות. ביניהם היו דמויות ידועות לשעבר בחברה של צ'רנאוץ : שופטים, מורים, רופאים וכו'.
מפקד המחנה, ואסילסקו, התגורר בחווילה ששכנה מעבר לגדר התיל, ושימשה קודם לכן דירתו של המנהל הרוסי של הכלא. שם ארגןכמעט לילה לילה מסיבות שאליהן הוזמנו קצינים מן הבסיסים הצבאיים שבסביבה. הז'אנדארמים הביאו להילולות נשים ונערות יהודיות מן המחנה. כנר מעולה, שנמצא בין המגורשים, אולץ להנעים להם בנגינתו.
משהתקרב הסתיו, אספו האסירים לבנים מן ההריסות וסתמו את נקבי החלונות. הם התקינו מין תנורים, שעליהם בישלו, והכינו עצמם לשהייה במקום גם בחורף 1942/43.
אולם ב 19 באוגוסט 1942 הופיעו במחנה אנשי ה-ס.ס. שבאו לגייס פועלים לארגון "טוט" קולונל לוג'ין (Loghin), הממונה על מחוז טולצ'ין, הסכים למסור לידי הגרמנים 3,000 יהודים מכל רחבי השטח שהיה נתון לשליטתו. מהם נלקחו ממחנה קד"פ כ 1,400 איש. אחר ה"סלקציה", שנערכה במקום, הוכנסו החסונים ביותר מבין המגורשים למשאיות והובאו לכפר הסמוך, לאדז'ין, משם הועברו מקצתם למחנה העבודה גרמני בבראצלאב ,(Bratslaw) ויתרם חצו את הבוג במעבורת. משעברו היהודים את הנהר, נרצחו רבים מהם על ידי חיילי ה-ס.ס. והאחרים נספו כולם במחנות הגרמניים בגדה המזרחית של הבוג מיכיילובקה ,(Michajlowka) טפליק ,(Teplik) גייסין (Gaisin) ואחרים (ע"ע). ביניהם היו אנשי שם נודעים מבוקובינה, כגון : עו"ד ד"ר פכט (Pacht). העורך הראשי של העיתון "צ'רנוביצר מורגנבלאט" יולייס ובר (Julius Veber ) הרופא ד"ר דמאנט (Demant), פרופ' קארל קרוננפלד (Kronenfeld) והמהנדס שמרגל (Schmergel).
ב 26 באוגוסט 1942 פוזרו המגורשים שנותרו ב-קד"פ לכמה מקומות אחרים : צ'טוורטינובקה, לאדז'ין וקירנאסובקה (Chirnasovca) (ע"ע). במחנה נשארו רק הנכים וחולי הנפש, 60 איש, שהוצאו בו ביום להורג על ידי השוטרים האוקראיניים. ימים אחדים לאחר מכן הוחזרו למחנה כל האסירים, שפוזרו ב 26 באוגוסט, פרט ל 100 יהודים, שהושארו בקירנאסובקה על מנת לעבוד בחווה הממשלתית שבמקום. יחד עם 600 היהודים האוקראיניים שגורשו מיאמפול (Iampol) ורוכזו ב-קד"פ, היה מספר היהודים במקום כ 1,000. בסוף דצמבר 1942, משפרצה מחדש מגפת טיפוס הבהרות החליט מפקד לגיון הז'אנדארמים בטולצ'ין, קפיטן פטקאי ,(Feteciu) לחסל את המחנה. יושביו חולקו בין היישובים שבסביבה כגון טולצ'ין, טרוסטיאנצ'יק (Trostiancic) ודמידובקה Demidovca (ע"ע). תהליך החיסול נמשך עד פברואר 1943. עם יושבי המחנות האחרונים נמנו אף מאה היהודים שחזרו מקירנסובקה באותו הזמן. הם הועברו למחנה עבודה גרמני שבסמינקה (,Seminca)
ארכיון יד .שם
; ר871/45- ; ס43-/כ87 ; ק869/73- ; מ749/'13– ; פ610,59-
; ק1128/94- ; י1090/29- ; י1040/54- ; ת919/17- ; ל915/69-
"3–() ,436!,3–() ,3,1]27-() 03/2757. ;ר1791/108-
47)1.!',3—() 469.נ/3-() ,3/1468-() ,3/1456-() ,452]
927.!,3-ן) 0.ד2!,3–() ,3/1541–נ) 3/1536.-,)
ארכיון פילדרמן
1561) 15
ארכיון מ. קארפ
48. ,11ע
ביבליוגרפיה
,275 .pp ,1947 Bucurelti, ]1ו Neagr~, (?artea :4.ג ,קן"]
290. ,288 ,283 ,281–82 ,70–80י "27 ,276
Transnistrien. aus Memorien : f)r. HcrmaNll, .Tt~rnberg,
.י196 Septelnber -Aviv,01ז Stimme, Die
1942–43. ,(1"1]1ע de (Cariera St~inbruch Der 1"""1.
Bukowina, der ו!1 Juden der Geschichte ' Hugo (~old,
6.ך5-ל .pp ,962 נ "-Avi~,ז :11
August Stimme, (Die Weber, Julius : ."(/ .] ,1,ן"י5!ווש,1
.(9621
Vladimir O~erov; Lev Grosman; Vasili Ilya; ~/sre/sburg,
116. .pp ,1946 Bucure~ti, Neagr~ Cartea Lidin:
.pp ,945ן Bucure~ti, moartea, ע) brai La : 41. Rr~dicls,
95-39
8. .p .8195 Berlin, ,Dehur Peter
מפה אזורית
קישורים
טובה בר-טוב – אני רוצה שהסיפור הזה יישאר לילדיי ולנכדיי
Der Steinbruch (Cariera de Piatra) The Stone Quarry (1942-1943) As told by Prof. Dr. H. Sternberg
Diary pages from Czernowitz and Transnistrien By Dr. Nathan Getzler , Montreal Canada