מבוא
תקופה קצרה שימשה סירט כבירתו של בוגדאן הראשון. בשנת 1371 קיבל היישוב את מעמדו כעיר והחלה להתפתח במהירות עקב מיקומה על אם הדרך בין דרום גליציה להונגריה. וכיום עיר זאת משמשת כמעבר גבול בין רומניה לאוקראינה.
דווקא ציוני
את אור העולם ראיתי בעיר סִירֶט ביום קר של נובמבר, שנתיים לאחר תום מלחמת העולם הראשונה. סירט שוכנת באזור של גבעות מוריקות, עטורות בעצי מחט והיא אחת הערים העתיקות בבוקובינה, חבל ארץ בצפון רומניה, המחולק עתה בין רומניה לאוקראינה.
עיר וקהילה יהודית קדומה
העיר סירט נמצאת בצפון-מזרח מולדובה, במרחק שווה (כ-40 ק"מ) מצ'רנוביץ ומסוצ'יאבה, על אם הדרך של אורחות מסחריות בעת העתיקה וימי הביניים. העיר מתנשאת בגדה הימנית של הנהר סירט, באזור של גבעות ותלים, בגובה של 300 – 400 מ'
תרבות וחיי יום יום בין שתי המלחמות
איך נראים החיים בסירט בשנות העשרים והשלושים? העיר מתעוררת בשעה מוקדמת. הראשונים הם היהודים, שיוצאים למניין הראשון של בית הכנסת. מי שמגיע למניין הראשון, עליו לפתוח את בית הכנסת. בחורך עליו לטפל בתנור החימום, להדליק את האש, לדאוג למתפללים שיבואו אחריו.
ערב הגירוש בסירט והגיהנום בציבולובקה
אוכלוסיות השונות בסירט עדיין חיו בשלום בשנות השלושים, אם כי כבר הסתמנו זרמים אנטי-יהודיים. עם עלייתה לשלטון של ממשלת גוגה-קוזה בשלהי 1937, כאשר ראש העיר היה עו"ד פורטונה, נזרק שייב מוזס מכל המדרגות, כשבא לדרוש דבר מה שהיה מגיע לו.
סירט עיר הרפאים
חזרנו לסירט במאי 1944, אני מלה קאופמן בת ה-16, אחי בן ה-13 שמואל, וההורים משולם (מקס) קאופמן ואימי הונורה. מצאנו שלוש משפחות שהגיעו לפנינו, משפחותיהם של פיילס מושקו ושל בובי שכטר, האחיין של הצלם שכטר הזקן. שמה של המשפחה השלישית לא זכור לי.