מנפרד וינקלר

מנפרד וינקלר נולד בשנת 1922 בפוטילה, כפר גדול (בימינו עיירה באוקראינה) בעל רוב אוקראיני, בשוכן בצפון חבל בוקובינה כ-75 ק"מ דרום-מערבית מצ'רנוביץ ונפטר ב 12 יולי 2014 בירושלים. באותן השנים האזור היה שייך לרומניה, אחרי תקופה ארוכה של שלטון אוסטרי. וינקלר גדל במשפחה יהודית אמידה, בעלת יערות ואדמות.. בבית דיברו גרמנית. אביו, אמיליאן ברטהולד וינקלר, בוגר אוניברסיטת וינה היה עורך דין. אמו יוהנה וינקלר לבית וילדהולץ, היה צאצאית למשפחה מן העיר ברודי בגליציה. סבה, יוסף וילדהולץ היה מורה ידוע לספרות גרמנית בגימנסיה הגרמנית בברודי ואחד מתלמידיו היה דב סדן. המשפחה שהתה זמנית בצ'רנוביץ בשנים 1932-1930 וחזרה לגור בפוטילה. אחרי לימודים בבית ספר יסודי בכפר, נשלח וינקלר על ידי הוריו, בשנת 1936, אל קרובים בצ'רנוביץ על מנת שילמד שם בתיכון רומני. סיים את לימודי הבגרות בקיץ 1941. מגיל 13-14 התחיל להתעניין בשירה הגרמנית.מבחינה פוליטית, בדומה לאחיו הבכור, גרהרד, הוא נמשך לאידאולוגיה הקומוניסטית.

אולם חיי המשפחה נקטעו לפתע במערבולת האירועים של שנות ה-1940 המוקדמות. בלילה של 13 ביוני 1940 כשצפון בוקובינה סופחה לברית המועצות, הוריו והאח גרהרד, פעיל קומוניסטי בעבר ורופא, מנהל בית החולים בפוטילה, יחד עם אשתו שושה, נעצרו על ידי השלטונות הסובייטיים. האם והגיסה נשלחו למחנה בקזחסטן, והאח נשלח באשמת "טרוצקיזם" לגולאג של צפון רוסיה. איש מהם לא שרד. האב העדיף לשים קץ לחייו, בגיל 50 .מנפרד ניצל מכיוון שנמצא עדיין אצל קרוביו בצ'רנוביץ. בשנת 1941 אחרי כיבושה החוזר של צ'רנוביץ על ידי רומניה בברית עם הנאצים, וינקלר גורש בתור יהודי לטרנסניסטריה בה נספו חלק גדול מיהודי בוקובינה ובסרביה. למזלו שרד ובשנת 1944 שב לצ'רנוביץ, שנכבשה בחזרה על ידי הצבא הסובייטי. אחרי תום מלחמת העולם השנייה, כמו רבים מניצולי השואה בבוקובינה העדיף שלא להישאר בברית המועצות הסטליניסטית אלא לעבור, בתור אזרח רומני, לתחום רומניה.

משורר בגרמנית ברומניה הקומוניסטית
אמנם גם רומניה הפכה במהרה למדינה קומוניסטית. אחרי שנת 1946 חי וינקלר בעיר טימישוארה, עיר בחבל באנאט, בעלת מסורת תרבותית גרמנית, ובה גם קהילה יהודית גדולה ששרדה כמעט בשלמותה. בטימישוארה נקלטו במהלך השנים פליטים מאותם חלקי רומניה שסופחו לברית המועצות. וינקלר, שלא קיבל בעבר חינוך יהודי, הצטרף לתנועת הנוער הציוני דרוד ובשנת 1948 להכשרה חקלאית מתוך כוונה לעלות לארץ ישראל. בסופו של דבר נאלץ להישאר עדיין ברומניה, כשהתנועה הציונית הוצאה מחוץ לחוק על ידי הקומוניסטים ב-1949.הוא למד תקופה קצרה בפקולטה לגרמנית שהוקמה בעיר ושנסגרה כעבור זמן קצר, עבד כפועל ייצור וכטכנאי מבקר איכות במפעל למתכות ובמקביל כתב שירים בשפה הגרמנית. בעת הפעילות התנועה הציונית הכיר וינקלר את הרמה לוין, מצ'רנוביץ, אשתו לעתיד.

בשנת 1956 הצליח וינקלר להוציא לאור ברומניה את קובץ שיריו הראשון בגרמנית Tief pflügt das Leben. לפרנסתו כתב גם שירי ילדים (Kunterbunte Verse,‏ 1957) סיפורי ילדים בחריזה (Fritzchens Abenteuer, ‏ 1958) ולתוכניות בגרמנית של תחנת הרדיו בטימשוארה. התקבל באותן השנים כחבר המחלקה הגרמנית של איגוד הסופרים הרומנים.

בשנת 1956 במפגש סופרים בבוקרשט הכיר וינקלר את הסופר הגרמני-רומני הנס ברגל (יליד 1925), בן למשפחה סקסונית טרנסילבנית. ברגל שסבל מרדיפות נגד הגרמנים אחרי מלחמת העולם השנייה, נכלא ב-1959 למשך שש שנים על ידי שלטונות רומניה ואחר כך היגר לגרמניה. קשר הידידות ביניהם התחדש כעבור כ-40 שנה, ב-1994, וההתכתבות בין השניים פורסמה על ידיהם בשנת 2011. ברגל כתב אחריות דבר לספרי וינקלר שפורסמו בגרמניה, כולל לספרו האחרון שפורסם בגרמניה בשנת 2014 ("היכן שהיקום צריך להתחיל"). שני הסופרים החליפו ביקורים הדדיים ובסתיו 1999 בקרו ביחד בירדן, ב ואדי מוסא ובהר בנו.

משורר דו-לשוני בישראל
בשנת 1959 הוא עלה לישראל וכמי שלא ידע אף אות בעברית למד את השפה בקיבוץ בית אלפא ואחר כך אולפן עציון. השליטה בעברית איפשרה לו בהמשך להירשם בשנים 1963-1959 ללימודי ספרות עברית ויידיש באוניברסיטה העברית. עוד בשנה הראשונה כסטודנט בירושלים התחיל לכתוב שירים גם בעברית ופרסם אותם בעיתון העולים ובעיתון הסטודנטים. בשנים הראשונות בארץ זכה וינקלר לעידודם של פרופ' דב סדן, של עזרא פליישר ואחרים.

וינקלר הצטרף לחוג "ליזיס" של אנשי רוח יהודים כותבי גרמנית. הוא עבד בהמשך כארכיונאי וניהל את הארכיון בנימין זאב הרצל במסגרת הארכיון הציוני המרכזי בירושלים. הוא השתתף בשנים 1964–1981 בהוצאה לאור של כתבי הרצל. וינקלר התיישב ביישוב צור הדסה בפרוזדור ירושלים, ואחרי 1981 פעל כסופר, מתרגם ופסל עצמאי. בשנת 1994 שכל וינקלר את בתו בתאונה.

וינקלר כתב שירים בשפות עברית וגרמנית. בנוסף תרגם לעברית יצירות ספרות מגרמנית ומרומנית.

מנפרד וינקלר היה חבר באגודת הסופרים העבריים, באגודת הסופרים כותבי גרמנית בישראל (שהוקמה בשנת 1975) ובמרכז PEN של המחברים בשפה הגרמנית מחוץ למדינות הדוברות גרמנית.

בשנת 2008 התראיין וינקלר בסרט התיעודי "צליל המלים" (Der Klang der Wörter) המוקדש לסופרים יהודים כותבי גרמנית שעלו לישראל וחיים בה.

פרסים ואותות הוקרה
1962 – פרס ראשון לשירה עברית בתחרות ארצית של משרד החינוך
1964 – פרס למדן
1983 – פרס חיים ינקעלביץ'
2000 – פרס ע"ש ראש ממשלת ישראל לוי אשכול, לשירה