ויז'ניץ

ויז'ניץ עבר והווה

בס"ד

מייסד: רבי מנחם מענדיל מקאסוב זי"ע בעל "אהבת שלום" (נסתלק י"ז בחשון תקפ"ו). היה בנו של הרה"ק רבי יעקב קאפיל חסיד זי"ע מקולומייא, תלמיד הבעש"ט זי"ע ובעל התפילה בבית מדרשו. שושלת קאסוב-ויזניץ, היא אחת הוותיקות ביותר, תחילתה כבר לפני 208 שנה – בשנת תקס"ב, עם הסתלקות רבו של ה"אהבת שלום" – הרה"ק רבי צבי הירש מנדבורנא זי"ע בעל 'צמח ד' לצבי', אז עברו חסידיו להסתופף בצל בחיר תלמידיו ה'אהבת שלום' זי"ע.

שושלת: רבי מנחם מנדל מקוסוב ה'אהבת שלום'. בנו רבי חיים הגר מקאסוב ה'תורת חיים', בנו רבי מנחם מנדל הגר מוויזניץ ה'צמח צדיק', בנו רבי ברוך הגר מוויזניץ ה'אמרי ברוך', בנו ה'סבא קדישא' רבי ישראל מויז'ניץ ה'אהבת ישראל', בנו רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ ה'אמרי חיים', בנו, השביעי בשושלת הזהב, כ"ק מרן האדמו"ר מויז'ניץ שליט"א. בנו הרב הצדיק רבי ישראל הגר שליט"א מויזניץ, מנהיג כיום את הקהילה הוויזניצאית בארץ ובעולם. 

מיקום גיאוגראפי: העיר וויז'ניצא שוכנת במחוז בוקובינא שברומניה (כיום אוקראינה). איזור זה היה ערש החסידות, כשמייסד החסידות מרן רבי ישראל בעל שם טוב זי"ע נולד באוקופ – פרבר העיר קולומייא, הסמוכה לערים קיטוב, קאסוב וויזניצא, והתבודד עם קונו בהרי ויערות האיזור.

מראש צורים: ה'אהבת שלום' היה בנו של רבי יעקב קאפיל חסיד, תלמידו, מקורבו ובעל התפילה אצל מרן הבעש"ט.

בתי אב כיום: כ-8,000 בארץ ובעולם (לפי נתונים רשמיים).

המרכז העולמי: קרית ויזניץ – בני ברק.

שלוחות: ירושלים, אשדוד, אלעד, רחובות, מודיעין-עלית, ביתר-עלית, בית-שמש, חיפה, תל אביב, פתח תקוה, קוממיות, בורו פארק, וויליאמסבורג, לייקווד, מונסי, אנטוורפן, מונטריאול, לונדון, מנצ'סטר, ציריך, ווינה, מעלבורן ועוד.

מאפיינים בולטים: נוסח התפילה הויז'ניצאי המפורסם כמיוחד וכובש לב.

מאפיינים חיצוניים: החסידים מגיל בר מצווה חובשים כובע חסידי, שעניבת הסרט נמצאת בו בצד ימין. ה'אמרי חיים' הסביר זאת פעם, כי במקומותיהם הלכו הכמרים בכובע כזה, וכדי להבדיל מ'חוקות הגויים' הפכו את הכובע כשסרט העניבה בצד ימין.

ארון הספרים הוויזניצאי: ספרי ששת צדיקי השושלת זי"ע המנויים לעיל, עשרות קונטרסים מתורות ושיחות האדמו"ר שליט"א: בארבעת השנים האחרונות מופיע מדי שבוע קונטרס מיוחד 'דברות קודש' דברי תורה וליקוטים מהאדמו"ר שליט"א על פרשות השבוע ועניינא דיומא והוא נלמד בשקיקה על ידי אלפי החסידים בכל אתר. בהעתקת והפצת דברי תורתו של האדמו"ר שליט"א עוסק ועד מיוחד הפעיל בנושא בכל ימות השנה. בנוסף קיימים עשרות ספרי ליקוטים מדברי אדמו"רי השושלת על פרשיות השבוע והמועדים. סידורי התפילה הוויז'ניצאיים: 'מעין חיים' ו'פותח שערים' ומחזורי 'מאור החיים'. מנהגי ויז'ניץ אצורים בספר 'עדות ביהוסף'.

היכל הנגינה הוויז'ניצאי: מורכב מניגונים מסורתיים ועתיקי יומין שהושרו בהיכלי צדיקי השושלת. גם היום מולחנים ניגונים חדשים בידי המשוררים בחצר הקודש, ניגונים בעלי רגש, שמחה ודביקות המותאמים לרוח עולם הנגינה העתיק של ויז'ניץ. ראש חבר המשוררים הוא הרב אשר פולק שבימי חג ומועד מנצח על מקהלה בת כ-40 משוררים. יצוין במיוחד המלחין ובעל המנגן הרה"ח ר' יצחק אונגר שבמשך השנים זכה להלחין כאלף יצירות וניגונים לבית ויז'ניץ, ולחניו נתחבבו על מרנן ה'אמרי חיים' זי"ע ויבלחט"א האדמו"ר שליט"א. 

מוסדות: 'איגוד מוסדות ויזניץ' מאגד תחתיו את מאות מוסדות התורה, החינוך והחסד של החסידות. מנכ"ל ה'איגוד' הוא הרה"ח ר' ישעי' יעקב ורטהיימר.

אישי ציבור בולטים: חברי הכנסת בעבר ובהווה הרב מנחם אליעזר מוזס, הרב שמואל הלפרט.

תפארת שבמלכות  

א שבת אין וויזניץ!

שבת בהיכלה של חסידות ויז'ניץ. מושג נעלה וסוחף שכל מי שחווה אותו אי פעם ייחרט בתודעתו הרוחנית לתמיד.

ויז'ניץ נוסדה על ידי השבת. היה זה כשהבעל שם טוב הקדוש שבת פעם בעיר קולמייא ובליל שבת חש באור רוחני גדול הזורח בעיר. יצא לחפש עד שחש שהאור בוקע מתוך בית קטן בפאתי קולומייא. הבעש"ט נכנס ומצא שם את בעל הבית רבי יעקב קאפיל חסיד, שולחנו ערוך ומוכן לקידוש וסעודה אך הוא מרקד ומזמר לפני השולחן בהתלהבות רבה כשפיו מלא שירה לכבוד שבת קודש. מאז, נרקם הקשר ורבי יעקב קאפיל היה לתלמידו של הבעש"ט ושליח הציבור בבית מדרשו.

"השבת היא מרכז החיים" נוהג כ"ק מרן האדמו"ר מויז'ניץ לשוב ולומר. "בעת שירת 'מנוחה ושמחה' בליל שבת אני מבחין על הבחורים כיצד הם למדו במשך השבוע" היה מטעים הרבי ה'אמרי חיים' זצ"ל. חסיד ויז'ניץ, בכל פינה בעולם, לא יתיר לעצמו לתת תנומה לעפעפיו בליל שבת בטרם יישב שעה ארוכה ב'שבת אחים' בשירות ותשבחות  לא-ל חי.

בבית ויז'ניץ לדורותיו מצאו להם מקום בעלי תריסין בהיות צדיקי השושלת גדולים בתורה בנגלה ובנסתר, חסידים בעלי עבודה והשגה, ואף גם פשוטי העם שקשורים ברבותיהם באמונת צדיקים עזה. התפילות בויז'ניץ, בחול, בשבת ובמועד נערכות בהשתפכות הנפש ובמקהלה אדירה והן נשמעות למרחקים בהד אדיר. לצד תלמידי החכמים ודמויות ההוד ניתן לראות 'בעלי בתים' עמלי כפיים שנוסח התפילה הויז'ניצאי טבוע בדמם והם מתענגים על ה' בתפילתם הלוהטת.

חסידי ויז'ניץ בכל הדורות ועד היום חשים אל רבם כבנים אצל אביהם. חסיד הנכנס אל רבו ומשמיע מצוקה ומועקה מרגיש מיד שהרבי בכל צרתו לו צר, משתתף עימו ונוטל חלק בכל מה שמתחולל עימו. השולחנות הטהורים בויז'ניץ הינן הזדמנות ללמוד פרק במושג החסידי 'התקשרות'. עיניהם של אלפי החסידים עוקבים אחר כל דיבור ותנועה של הרבי בצימאון, באהבה ובהתבטלות כדרך החסידות מימים ימימה.

הנגינה בחסידות ויז'ניץ תופסת מקום מרכזי בהיכל הקודש. "אנו חיל הנגינה בצבא השי"ת" התבטא ה'אמרי חיים' זי"ע, שהלחין בעצמו ניגונים רבים והעביר רבים מהניגונים ונעימות התפילה מהדורות הקודמים לדורנו אנו. ניגוני בית ויז'ניץ והיצירות המרגשות על קטעי התפילה וזמירות השבת מפורסמות בעולם היהודי זה דורות. עד היום הן מושרות בחצרות החסידות בכל אתר, בהיותם מלאי רגש ומביאים להתעוררות רוחנית פנימית. על נעימת התפילה של הימים הנוראים אמר החוליה החמישית בשלשלת הזאת – ה'אהבת ישראל': "זקני ה'צמח צדיק' [שהלחין חלק גדול מה'נוסח'] החדיר ניצוץ אש במחזור!". והאדמו"ר שליט"א ענה אחריו: "נגינה, אינה מניחה לאדם להיות נחלש ומתרפה ('נאכגעלאזט') בעבודת ה'!"

כור ההיתוך של ויז'ניץ הוא הישיבה שהוקמה עוד בויז'ניצא, נחרבה והוקמה מחדש. "הישיבה הראשונה בויז'ניץ בבחינת 'בית ראשון' הייתה'" היה אומר ה'אמרי חיים' זצ"ל "והארבעה שבאו אחריה בבחינת 'בית שני' וכולן נחרבו". אך הרבי שליט"א עוד בחיי אביו הקים את הישיבה מחדש ועמד בראשה, והיא-היא בית היוצר הגדול שעל ידו התנערה ויז'ניץ הקמאית מחורבן אירופה והעמידה מחדש את צבא הקודש. בראש מעייניו של האדמו"ר שליט"א עמדה, מאז ומתמיד, המשימה לחנך את צעירי הצאן שירכיבו את לגיונו של מלך בדורות הבאים. הרבי אף הציל מזוטו של ים המוני בנים למשפחות ששורשן בחסידות והם נטו מעט מן הדרך להשיב את בניהם לחיקה של ויז'ניץ ולגדלם לתורה ויראת שמים בדרך אבותיהם ורבותיהם. לשם כך   הקים לפני עשרות שנים את ארגון 'צעירי ויזניץ' בו ראה חשיבות נשגבת ועליו התבטא שזקניהם של צעירים אלו בעולם האמת ואף אבותיו הצדיקים שאצלם הסתופפו, ודאי יכירו לו טובה!

אחדות ואהבת חברים הינן מהאושיות עליהן מתחנך תלמיד ויז'ניצאי עד זקנה ושיבה. בחתונות לובשים ידידיהם של החתן והמחותנים בגדי שבת כבני המשפחה. את הדבר הנהיג ה'אמרי חיים' זי"ע לאחר השואה כאשר רבים מהתלמידים היו יתומים מאב ואם והרבי היה להם לאב, לכן ביקש, שכאשר נישא מי מהתלמידים, ירגישו כולם כמשפחה וילבשו בגדי שבת. המנהג נשאר עד היום ומוסיף נופך ייחודי לשמחות.

כל אברך מן החסידות חייב להיות חבר באחת ממאות ה'חבורות' זאת לפי תקנתו של הרבי שליט"א. לכל חבורה 'ראש חבורה' וגם 'מְרַכֵּז החבורה'. "כשאברך נכנס אלי עם 'קוויטל', הנני מכיר עליו אם חבר הוא בחבורה או לאו!" התבטא האדמו"ר שליט"א. ובכוח תורתו והתמדתו כה אמר: "עבור שני דברים הנני מוכן 'לסגור את הגמרא' כשאדרש למענם, והם: עניני ה'חבורות', ועניני 'צעירי ויזניץ'!"

'שיעורי תורה ברבים' הינן מושג קדוש בתוככי חסידות ויז'ניץ על כל סניפיה בארץ הקודש ובעולם. על כל יחיד, יושב אוהל או עמל לפרנסתו, להופיע בבית המדרש מדי ערב לשעה של לימוד תורה ברבים. היה זה כבר לפני עשרים וחמש שנה כשהרבי הכריז על הוראה זו וביקש מהאחד לחזק את חבירו, והבטיח שכוח הלימוד ברבים יבטל גזירות רעות וימנע צרות ומחלות. 'ועד שיעורי תורה ברבים' עוסק בהאדרת התקנה, שימורה וחיזוקה.

בשנת תש"ע ציינו בויז'ניץ במעמד כביר שהתקיים בבנייני האומה בירושלים שבעים שנות חינוך מאז יסד האדמו"ר שליט"א את הישיבה בגרוסוורדיין שברומניה. אלפי החסידים שהתכנסו מכל קצווי הארץ במעמד ההיסטורי והמרגש הביעו את רחשי ליבם לאביהם ורבם ולבבת עינו – רשת המוסדות בהם התחנכו הם ובני ביתם. במרכז ניכרה הגלריה המפוארת של מאות תלמידי האדמו"ר שליט"א במשך 70 השנים, ובהם רבים המכהנים ברבנות, בדיינות בחינוך ובהרבצת תורה בארץ ובעולם, ובמרכזם בנו של האדמו"ר מויזניץ ומנהיג הקהילה בארץ ובעולם – הרב הצדיק רבי ישראל הגר שליט"א.

באותו שבוע בו התקיים המעמד, ציינו בויז'ניץ את פתיחת המוסד ה-70 ברשת המוסדות, תלמוד התורה של ויז'ניץ בביתר היה המוסד שזכה בכתר.

תפארת המלוכה של ויז'ניץ תמשיך להאיר את שמיה של ארץ החסידות עד לביאת המשיח זאת על פי הבטחתו של הרה"ק רבי זאב וואלף מטשרנסטרהא זי"ע לתלמידו ה'אהבת שלום' אבי השושלת:

"שיתחדש המלוכה שלו שלא יזוז ממנו ומבני ביתו מעתה ועד עולם!"

מצגת תמונות

בית המדרש בויז'ניץ בביהמ"ד בוויזניצא היו קיימים חלק 'בית המדרש' וחלק ה'סאלאזש'. ביהמ"ד נבנה עוד ע"י רבי מנחם מענדיל מוויזניץ בעל ה"צמח צדיק", ובו היה מקום לכאלף איש, אולם המקום היה צר מהכיל את כל הציבור בימי חג ומועד. על כן הוחלט בשנותיו האחרונות של בנו, רבי ברוך מוויזניץ בעל ה"אמרי ברוך", לבנות בצמוד לו סאלאזש – תוספת מבנה – בו יוכלו להתפלל בחגים ובמועדים כאשר המוני חסידים מגיעים להסתופף בצל הקודש. היה זה אולם גדול שהוסיפו לרוחב ביהמ"ד, וביניהם הפריד קיר עשוי עץ, שהיה סגור כל ימות השנה, ורק לפני החגים – או בשנים הבאות בהגיע האדמו"ר רבי ישראל מוויזניץ, שהתגורר לאחר מלחמת העולם הראשונה בעיר גרוסוורידין, לביקור בוויז'ניצא – פורק הקיר והתפללו שם. הנחת אבן הפינה של ה'סאלאזש' התקיימה בראשות ה"אמרי ברוך", אולם חנוכת הבית התקיימה כבר לאחר הסתלקותו.